פסק הדין של כב' השופט ארז שני (תלה"מ 21619-02-25), בית המשפט דחה טענות אישה לביטול הסכם ממון וחייב אותה לפנות את דירת בעלה.
זאת ועוד, כפי שפורסם באתר וואלה: "האישה שכנעה את הבעל לחזור ולהתגורר בדירתו ואז הזמינה לו משטרה".
עו"ד ורד נוף מתמחה בדיני משפחה, ייצגה את הבעל.
בפסק דין שניתן ביום 3/2/2026 בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדחו טענותיה של אישה בשל טענה לאי הבנת הסכם ממון בשל קשיי שפה, עושק וכפייה, ונקבע כי עליה לפנות את דירת הבעל בתוך 60 יום, ותשלם 35,000₪ הוצאות התובע.
השופט ארז שני קבע כי הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג בתחילת שנת 2015 – ערב נישואיהם – תקף ומחייב, וכי טענות האישה כי לא הבינה את תוכנו נסתרו לחלוטין בעדויות ובמסמכים.
הסכם ממון ותרגום מלא לשפת האם
מדובר בזוג שבו הבעל ישראלי והאישה תיירת שקיבלה אזרחות במהלך השנים, אם לשני ילדים מנישואיה הראשונים ושני ילדים משותפים, לפני נישואיהם חתמו השניים על הסכם ממון שאושר בפני נוטריון, נקבע כי נכסיה של האישה באוקראינה שייכים רק לה ונכסיו של הגבר בישראל שייכים רק לו. ההסכם תורגם במלואו לשפת האם של האישה וחתימתו נעשתה בנוכחות נוטריון.
בני הזוג חתמו על ההסכם והוא קיבל תוקף משפטי מלא על פי חוק אצל נוטוריון. הפרדה רכושית מלאה במהלך שנות הנישואין. ההסכם תורגם במלואו לשפת האם של האישה – כך שלא הייתה שום מניעה או טענה כי האישה לא הבינה את ההסכם.
עדות הנוטריון
אחד הרגעים הדרמטיים במשפט היה עדותו של הנוטריון שערך את ההסכם. האישה טענה בכתבי הטענות שלה כי לא הבינה על מה היא חותמת. ואולם, בעדותו אישר הנוטריון כי ההסכם תורגם לשפתה וכי היא חתמה מרצונה החופשי.
בית המשפט קבע כי אין צורך בזימון המתרגמת להעיד, שכן היה בידי האישה עותק מתורגם של ההסכם לפני החתימה (סעיף 43 לפסק הדין).
הסתירה בטענות האישה וחובת מתן הודעת ביטול
בית המשפט הצביע על כשל מהותי בטענות האישה: היא לא נתנה הודעת ביטול להסכם מאז 2015, למרות שחלפו שנים רבות.
השופט ארז שני קבע: "כלל הוא שכאשר צד לחוזה מבקש לבטלו, צריך הוא ליתן הודעת ביטול בהזדמנות הראשונה בה נודע לו על עילת הביטול. כך בטענות עושק, כפיה, אי-הבנה… הודעה כאמור לא ניתנה החל מחתימת ההסכם בשנת 2015" (סעיפים 32-33).
יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הגשת תביעה רכושית כעבור שנים אינה מהווה תחליף לעתירה מפורשת לביטול ההסכם (סעיף 35).
הוכחות לחוסר תום לב
במהלך ההליך עלו ראיות לכך שהאישה פעלה בחוסר תום לב. היא נטלה 63,000₪ מחשבון הבנק המשותף (סעיף 24). בנוסף, התגלה כי האישה הייתה בקשר עם ייעוץ משפטי כבר בחודש יוני 2024 – כשלושה חודשים טרם האירועים – מה שמעיד על תכנון מוקדם (סעיף 81).
בית המשפט ציין גם חוסר תום לב דיוני, שכן בתביעה הרכושית שהגישה האישה היא לא כללה את קיומו של הסכם הממון, למרות שהיה עליה להזכירו (סעיף 40).
מעמד הילדים – הבחנה קריטית
אחד האתגרים המשפטיים היה מעמדם של ארבעת הילדים: שני הילדים המשותפים של בני הזוג, ושני ילדיה של האישה מנישואיה הראשונים. בעוד שהילדים המשותפים יוכלו להמשיך ולהתגורר בדירה עם אביהם, גורלם של שני הילדים הנוספים נחרץ כבר בהסכם הממון.
בית המשפט קיבל את הטענה כי ילדי האישה מנישואיה הראשונים הוגדרו בהסכם כברי רשות בלבד, ולכן עם מתן ההודעה על פינוי הדירה, הם חייבים לפנות אותה יחד עם אימם (סעיף 37).
דחיית טענת השיתוף הספציפי
האישה טענה לזכויות בדירה מכוח "שיתוף ספציפי", אך השופט דחה טענה זו בקבעו: "סבור אני שבנסיבות העניין, אין להכיר בשיתוף ספציפי באותה הדירה בהיעדר דבר מה המצדיק זאת". עוד נקבע כי כאשר קיים הסכם ממון מפורש, לא ניתן לטעון לשיתוף ספציפי (סעיפים 72-73).
מעמדה של הדירה
בית המשפט קבע כי הדירה אינה מהווה "דירת מגורים" של המשפחה לאורך שנים, שכן הצדדים עברו להתגורר בדירה שכורה כבר בשנת 2017, ושהותם המשותפת בדירה בשנת 2024 הייתה למשך תשעה ימים בלבד (סעיפים 68-69).
המסר המשפטי: הסכמי ממון הם מחייבים
פסק הדין מהווה תזכורת חשובה למעמדם המשפטי של הסכמי ממון בישראל. השופט ארז שני קבע מפורשות: "אישור בפני נוטריון הופך את ההסכם להסכם ממון מחייב, כמוהו כפסק דין" (סעיף 29).
עוד הוסיף השופט: "בהינתן דין מפורש, אין בית המשפט יכול לשנות מן הדין… ועקרונות מורשת ישראל או חמלה יכולים לשנות ממה שכינתה הנתבעת 'החוק היבש'" (סעיף 31).
פסק הדין ניתן ביום 3/2/2026 וניתן לפרסמו בהשמטת שמות הצדדים.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.