ועדת חוקה חוק ומשפט קיימה השבוע 7/5/25 דיון בנושא: הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025.
החוק המוצע מבקש להבהיר ולהרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים בנושא מזונות ילדים, בניגוד לפסיקה עדכנית של בג"ץ (בג"ץ 5988/21 מיום 19.2.2025).
ניתוח משפטי: מהות ההגבלה השיפוטית
פסיקת בג"ץ 5988/21 אינה שוללת מבתי הדין הרבניים את היכולת המהותית לדון במזונות ילדים, אלא מגבילה את כפיית ההתדיינות, בג"ץ מאפשר לבעלי דין לבחור את זירת ההתדיינות המשפטית – אזרחית או דתית – תוך מניעת כפייה חד-צדדית.
התיקון המוצע נועד לאפשר לבתי הדין הרבניים סמכות מלאה לדון בכלל ענייני מזונות הילדים במסגרת כריכתם לתביעת גירושין, ללא הגבלה לתביעת השבת הוצאות בלבד כפי שנקבע בהלכת שרגאי ופסיקות עדכניות.
החלטת הכנסת לקדם חקיקה בחופזה ולהחזיר את סמכויות בתי הדין הרבניים, מבלי להישיר מבט לסיבה בגינה ניתנה החלטת בג"ץ 5988/21 צפויה להיתקל בהתנגדות.
העתירה לבג"ץ נולדה בעקבות פסיקת מזונות מעוותות של בתי הדין הרבניים נגד אבות גרושים תוך התעלמות מוחלטת מהחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, פסק הדין בע"מ 919/15 ויצירת הכלאה משפטית מעוולת. במקום להתמודד עם הבעיה המהותית – פסיקה לא שוויונית של מזונות – בוחר המחוקק לעקוף את פסיקת בג"ץ באמצעות חקיקה המנציחה את העיוות.
תמצית הטיעונים נגד תזכיר החוק
- 'כלאיים' משפטיים: בתי הדין הרבניים פוסקים בחלוקת רכוש על פי הדין האזרחי (חוק יחסי ממון) ובמזונות ומדור על פי מה שהם רואים כדין הדתי – ערבוב שיטות משפטיות, יוצר נקודות עוול קשות.
- סתירה לפסיקת בית המשפט העליון: התזכיר מנסה לעקוף החלטה עדכנית של בית המשפט העליון (בג"ץ 5988/21,מיום 19.2.2025) שהגבילה את סמכויות בתי הדין הרבניים, דבר המערער על סמכות בית המשפט העליון.
- הפרה של חוק המזונות משנת 1981 ופסק הדין בעמ 919: התזכיר דה – פקטו יאפשר לבתי הדין הרבניים להתעלם מחוק ופסיקה המחייבים חלוקה שוויונית של מזונות ילדים בהתאם להכנסות שני ההורים, דבר המוביל לאפליה מגדרית.
- פגיעה בטובת הילד: החלטות לא הוגנות עלולות לגרום לקשיים כלכליים להורה אחד, מה שמשפיע לרעה על רווחת הילדים וקשריהם עם שני ההורים.
- אפליה מגדרית מובנית: מחקרים מצביעים על נטייה של בתי הדין הרבניים לפסוק מזונות גבוהים יותר לאבות, תוך התעלמות מהכנסות האם, דבר המביא לפגיעה הרסנית באבות גרושים.
- עידוד "מרוץ סמכויות": התזכיר עשוי להגביר את הנטייה של נשים לפנות לבתי הדין הרבניים כדי לקבל פסיקות נוחות יותר, דבר הפוגע באחידות המשפטית.
- חוסר מומחיות ושקיפות: בתי הדין הרבניים עשויים להיעדר את המומחיות הפיננסית והשקיפות של בתי המשפט האזרחיים, דבר המוביל להחלטות לא מדויקות.
- התעלמות מדינמיקות משפחתיות מודרניות: בתי הדין הרבניים נשענים על גישות מסורתיות שאינן משקפות מציאות של 'שני הורים עובדים', דבר הפוגע בשוויון.
- חוסר אחידות במערכת המשפט: קיום שתי מערכות שונות יוצר בלבול ואי-שוויון, שכן תוצאות עשויות להשתנות בהתאם לבית הדין שבו נידון התיק.
- השלכות כלכליות על ההורים: החלטות לא הוגנות עלולות לגרום לקשיים כלכליים לאבות, המשפיעים על קשריהם עם ילדיהם ועל יכולתם לתמוך בהם.
- פגיעה בעצמאות הכלכלית של האם: פסיקות גבוהות עלולות להפחית מוטיבציה של אמהות לתרום כלכלית, דבר הפוגע בעצמאותן.
- הנצחת סטריאוטיפים מגדריים: קיבוע תפיסות מיושנות של תפקידי מגדר – האב כמפרנס הראשי והאם כמטפלת העיקרית. אי התאמה למציאות המודרנית שבה שני ההורים לרוב עובדים ומטפלים בילדים במידה שווה או דומה, ופגיעה בעקרון השוויון המגדרי שהחברה שואפת אליו.
- חוסר מנגנוני ערעור יעילים: החלטות בתי הדין הרבניים עשויות להיות קשות יותר לאתגר, דבר המוביל להמשך עוולות.
- צורך בהליך נפרד למזונות: קישור מזונות לתביעות גירושין עלול להפוך את הנושא לכלי מיקוח, דבר הפוגע בטובת הילד ומעודד גירושין בעצימות גבוהה.
- חוסר נציגות מגדרית: היעדר שופטות בבתי הדין הרבניים עשוי להוביל לנטיות, דבר הפוגע בהוגנות.
- השלכות חברתיות וכלכליות: החלטות לא הוגנות עלולות להגדיל עוני, בעיות נפשיות ונטל על המדינה, דבר הפוגע בחברה כולה.
סיכום
- מתנגדים לתיקון החוק המוצע, שכן הוא מנציח אפליה מגדרית מנוגד לעקרון השוויון המעוגן בחוק המזונות משנת 1981.
- החזרת סמכות פסיקה בנושא מזונות לבתי הדין הרבנים תתאפשר רק לאחר תיקון חוק המזונות ומחיקת סעיף 3 המתייחס לדין האישי והותרת תיקון 3א משנת 1981.
קישור לנייר עמדה – הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים סמכות כריכת מזונות ילדים
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.