מזונות ילדים – הסיפור האמיתי.

מזונות ילדים – הסיפור האמיתי, נתחיל בתכלית השוויון, של עמותת אבות למען צדק : הורים הביאו לעולם ילד במשותף, עליהם חלה חובה זהה לכלכל את הילדים, ללא הבדל בין המינים.

אז מה החוק בענין המזונות? החוק תוקן בשנת 1981, חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון מס' 2), התשמ"א-1981, נדון במספר רב של דיונים בועדת החוקה (שימו לב 1981) , חוק ומשפט חברי הכנסת היוזמים:אמנון לין, עקיבא נוף, משה עמאר. ניתן לעיין בדבר הכנסת ולראות שחברי הכנסת היו בטוחים שהם מתקנים את העדר השוויון ואפליית אבות בתשלום מזונות.

החוק  (החוק לתיקון דיני משפחה – מזונות ) בישראל מגדיר באופן מפתיע בדיוק את מה שהגדרנו כתכלית השוויון. (להורדה).

לפני שתמשיכו לקרוא הלאה – אנחנו מציעים לכם לשים לב! החוק עוסק באבא וגם באמא !
בחוק כתוב אדם, בשום מקום בחוק להלן, לא הוגדר שעסקינן בגבר בלבד !! סעיף 3 אינו מתייחס רק לגבר אלא גם לאישה – כעת נמשיך.

סעיף 3 :מזונות לילדים קטינים.

עבור האב והאם :
 (א)  אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. הסבר: מאחר ולאישה אין דין אישי סעיף ב חל עליה.

עבור האב והאם :
 (ב)  אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה. – הסבר: כאן כתוב שאישה חייבת במזונות.

סיכום ביניים: מה נאמר בסעיפים א ו ב – שהאב היהודי חייב במזונות על פי הדין הדתי, מאחר ולאם אין דין דתי חייבת במזונות על פי הנאמר בחוק הזה.

כל מה שהסברנו עבר כחוק בכנסת בשנת 1981.

ואם היה ספק למישהו ספק, תקראו את דבריו של מציע התיקון לחוק בדיון במליאה בכנסת, החושפים את האמת.

מזונות קטין (התיקון משנת 1981) .

3א.
(א)  אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב)  בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

סיכום ביניים: שימו לב שאין התניה בחוק המגדירה גובה תשלום המזונות תלוית זמני שהות בדיוק להיפך, "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין" . עד כאן נאמר שעל האב והאם חלה חובה לכלכל את ילדיהם, בנוסף נאמר שאין קשר בין המשמורת /זמני שהות להשתתפות בכלכלה אלא הפקטור היחיד הינו כמה מרוויח כל אחד מההורים והתשלום יהיה יחסי!

בשנת 1981, העבירו חברי הכנסת אמנון לין, עקיבא נוף, משה עמאר כחברי ועדת החוקה, את תיקון לחוק סעיף 3א.

למעשה משנת 1981 – מתקיימת רמיסת כלכלית של אבות בתשלומי מזונות – 40 שנה, בתי המשפט, ז"א השופטים מפרשים את החוק וטוענים שרק האב חייו במזונות ילדיו, בעוד החוק קובע אחריות כלכלית שווה, השופטים פוסקים מזונות ילדים בניגוד ללשון החוק.

תקופה קצרה לאחר שעבר התיקון בשנת 1981 , ניתן לומר כי בית המשפט העליון בפסק דין הקרוי " פורטוגז " , נפח נשמה בחוק שאך זה חוקק.

פסק דין פורטוגז בע"א 591/81 שניתן בהרכב של שלושה שופטים בשנת 1981 לאחר התיקון לחוק: רבים נוטים לצטט את פסק דין פורטוגז, בטענה כי נקבע שהתיקון לחוק אינו תקף לאב יהודי, לפניכם האמת ותיקון עוול היסטורי.

בפסק דינם הידוע של שופטי בית המשפט העליון, 'פורטוגז' – שמייד לאחר התיקון, בו בדעת שניים כנגד אחד, 'נפחו נשמה בגוף החוק' .כבוד שופטי בית המשפט העליון:  שמגר ובך כנגד שינבוים, וציינו כי יש לפעול בהתאם לס' 3א. רבתי. וכי אך ורק משום שהתוצאה, של פרשנות על פי הדין העברי  –  זהה באותו מקרה – כפי הוראות ס' 3א.  הם מקבלים פרשנותו של שינבוים

ואם עדיין לא שוכנעתם ראו קיטוע מפסק הדין של השופטת חנה בן עמי. בפסק דין ע"מ 590-04:

"המורם מכל האמור הוא כי בהעדר חובה בדין המטילה על האם לשאת במזונות ילדיה היא נכנסת לגדר החריג שבסעיף 3 (ב) לחוק המזונות, הקובע: "אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלו". ובמשמע, חלות עליה הוראות סע' 3 א' לחוק המזונות (תיקון תשמ"ח) ובכללן הוראת ס"ק (ב'), לפיה: "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין, יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא". 

שנים לאחר פסק הדין של פורטוגז, ביום 11/12/2013 פסק השופט יעקב כהן – בתמ"ש (ראשל"צ) 16785-09-12:

"סעיף 3 (א) אינו קובע כי: הוראות החוק לא יחולו על כל מי שחל עליו דין אישי כפי שנהוג לסבור. כל שקובע הסעיף הינו כי: "הוראות חוק זה לא יחולו על מזונות
אלה". כלומר, הוראות החוק אינן חלות על חיוב מזונות הנובע מהדין האישי, אך הן חלות גם חלות על אדם שחל עליו דין אישי, אלא שמכח אותו דין אישי פטור הוא לחלוטין או חלקית ממזונות ילדיו או מי מהם."

"לפיכך חבה האם היהודיה מכח התיקון לחוק בדמי מזונות ילדיה הקטינים עבור התקופה בה פוטר אותה הדין האישי ממזונותיהם, בדיוק כשם שגבר יהודי חב מכח החוק בדמי מזונות בנו מהנוכריה, חרף העובדה שהדין האישי פוטר אותו ממזונותיו."

עמוד 12 בפס"ד שבקישור: https://father4justice.org/wp-content/uploads/2022/10/wp-1665907817619.pdf

ואם כל המידע לא שכנע אתכם: בשנת 2017, הגשנו בג"צ 2511/17 , אשר פורסם באתר פסקדין, במסגרתו הגשנו תצהיר של חבר הכנסת לשעבר עקיבא נוף, הטוען שהפרשנות הנהוגה לחוק סותרת את כוונת המחוקק – הבגצ נדחה.

אם כך, הכיצד ממשיכים להפלות אבות יהודיים בתשלומי מזונות במשך 40 שנה?

אבות למען צדק.