בית הדין הרבני הגדול מפלה גברים: תוצאות סקר מדאיגות חושפות אפליה שיטתית

מחקר חדש שנערך על ידי עמותת אבות למען צדק חושף תמונת מצב קשה בבית הדין הרבני הגדול – אפליה בוטה בפסקי דין נגד אבות גרושים, במשך שנים רבות נשמעו טענות רבות בדבר אפליה כנגד גברים בבית הדין הרבני הגדול. מחקר חדש שנערך לאחרונה מאמת את החששות הללו ומציג תמונה מטרידה של אפליה שיטתית ובוטה כנגד גברים בפסיקות בית הדין הרבני הגדול.

ממצאי מחקר פסקי דין: תמונת מצב עגומה

מחקר סקי הדין, שבחן 100 תיקים שפורסמו על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים בין יוני 2021 ליוני 2024, חושף פער משמעותי בין היחס לגברים ונשים:

1. חלוקת רכוש ויחסי ממון: 57% מהעררים שהגישו נשים התקבלו, לעומת 0% מהעררים שהגישו גברים.
2. מזונות, זמני שהות ומעבר דירה: 100% מהעררים שהגישו נשים התקבלו, לעומת 0% מהעררים של הגברים.
3. התפלגות כללית של פסיקות: 77% מכלל הפסיקות היו לטובת נשים, לעומת 23% בלבד לטובת גברים.
4. קבלת עררים: 94.3% מכלל העררים שהתקבלו היו לטובת נשים, לעומת 5.7% בלבד לטובת גברים.

נתונים אלה מצביעים על אפליה ברורה ומובהקת כנגד גברים בפסיקות בית הדין הרבני הגדול.

בין פרוגרסיביות לתפקיד הדיין

מעניין לציין כי ב-90% מהתיקים שנבדקו, הרב איגרא ישב בהרכב, המתיימר להיות מועמד לתפקיד הרב הראשי, עמד בראש ההרכב. עובדה זו מעלה שאלות נוקבות לגבי השפעתו על מגמת הפסיקה בבית הדין.

הרב איגרא, אשר בהתבסס על מחקר פסקי דין נחזה כמקדם בעמדות פמיניסטיות אשר מנותקות לחלוטין למימד ההלכתי.

אולם, השאלה המתבקשת היא: האם בכך הוא לא חורג מתפקידו כדיין אובייקטיבי?

נראה כי הרב איגרא, בניסיונו לקדם אג'נדה, שוכח לעתים את תפקידו העיקרי כרב ודיין – לפסוק על פי ההלכה והצדק, ללא משוא פנים. התוצאה הפוכה לחלוטין – אפליה בוטה כנגד גברים, המשתקפת בבירור בנתוני הסקר.

מה מצופה מרב ראשי?

בעוד שהרב איגרא שואף לתפקיד הרב הראשי, חשוב לבחון מהן הציפיות מתפקיד מרכזי זה בחברה הישראלית:

1. מנהיגות רוחנית מאחדת: על הרב הראשי להוות דמות מאחדת, המגשרת בין כל חלקי החברה הישראלית – דתיים וחילוניים, גברים ונשים.
2. פסיקה הלכתית מאוזנת: עליו לפסוק הלכה באופן מאוזן ושוויוני, תוך התחשבות במורכבות החיים המודרניים, אך מבלי לסטות מעקרונות ההלכה היהודית.
3. ייצוג ממלכתי: הרב הראשי מייצג את היהדות הישראלית בפני העולם. עליו לעשות זאת באופן מכבד ומכיל, המשקף את הערכים היהודיים של צדק ושוויון.
4. שמירה על מסורת תוך התאמה לזמן: עליו לשמור על המסורת היהודית תוך מתן מענה לאתגרי התקופה, ללא הטיה לכיוון אחד על חשבון האחר.

לאור ציפיות אלו, לכאורה התנהלותו של הרב איגרא בבית הדין הרבני הגדול מעלה תהיות לגבי התאמתו לתפקיד הרם של רב ראשי.

האם דיין המפגין הטיה כה ברורה בפסיקותיו יכול להוביל את הרבנות הראשית באופן מאוזן ומאחד?

השלכות מרחיקות לכת

האפליה השיטתית המתגלה בפסיקות בית הדין הרבני הגדול היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על החברה הישראלית כולה:

1. פגיעה באמון הציבור: אפליה שכזו מערערת את אמון הציבור במערכת המשפט הדתית.
2. השפעה על מבנה המשפחה: פסיקות מוטות עלולות להשפיע על מבנה המשפחה ועל היחסים בין בני זוג.
3. השלכות כלכליות: החלטות לא מאוזנות בנושאי רכוש ומזונות עלולות להוביל לקשיים כלכליים משמעותיים עבור גברים.

קריאה לשינוי

לאור הממצאים המדאיגים, נדרשת בחינה מעמיקה של תהליכי קבלת ההחלטות בבית הדין הרבני הגדול. יש לפעול ליצירת מנגנוני בקרה ואיזון שיבטיחו שוויון אמיתי בפני החוק, ללא קשר למגדר.

על הרב איגרא וחבריו לבחון מחדש את גישתם ולהבטיח כי פסיקותיהם מבוססות על עקרונות הצדק וההלכה, ולא על אג'נדות אישיות או חברתיות.

רק כך נוכל להבטיח מערכת משפט דתית הוגנת ושוויונית, המשרתת את כלל הציבור הישראלי ללא אפליה, ולבחור מנהיגות רבנית ראויה המסוגלת לאחד ולהוביל את החברה הישראלית כולה.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.