אפליית גברים בגיל הפרישה לפנסיה יוצר גרעון אקטוארי חמור בקרנות הפנסיה הוותיקות, ומהווה אפליה בוטה נגד גברים, במסגרת חוק ההסדרים גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה מ-62 ל-65 במהלך 11 השנים הקרובות, גיל הפרישה לגברים נותר ללא שינוי, האפליה נגד נמשכת, גיל הפרישה לגברים 67 לעומת 65 לנשים, הפער הנוכחי,בגיל הפרישה משפיע דרמטית על המאזן האקטוארי של מערכות הביטחון הסוציאלי והפנסיה, בהתאם לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 (הידוע בשם חוק ההסדרים 2021–2022) , מגדיר את העלאת גיל הפרישה לנשים אשר יעלה בהדרגה מגיל 62 לגיל 65 על פני תקופה של 11 שנים. כחלק מההסכמות למניעת פגיעה בנשים מבוגרות שנפלטו משוק העבודה, נקבעה הארכה של תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים בגילאי 57 עד 67 לעד 300 ימים (במקום 175 ימים) לאורך תקופה של 18 חודשים, עמותת אבות למען צדק פנתה ליועץ המשפטי לממשלה למען יורה למשרד האוצר לבטל את הסכם אפליית הגברים, על רקע בג"ץ 104/87 ד"ר נעמי נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה.
אפליה בחוק ההסדרים 2021
בג"ץ 104/87 ד"ר נעמי נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ב-22 באוקטובר 1990) קבע כי קביעת גיל פרישת חובה שונה לנשים ולגברים בהסכמי עבודה מהווה אפליה פסולה ואסורה, ולמרות זאת, במסגרת חקיקת חוק ההסדרים אשר עתיד לעלות בימים אלו לקריאה שנייה ושלישית משרד האוצר הסכים לתקן את סעיפי החוק כך שההטבות המופיעות בו יחולו על נשים בלבד! דבר המהווה אפליית גברים, אשר כידוע אסורה בחוק.
כאמור, נשים בלבד יזכו לרשת ביטחון סוציאלית-חברתית משמעותית של מאות מיליוני שקלים, שתתמוך רק בנשים מבוגרות קשות יום, נשים בשכר נמוך ונשים שנפלטו משוק העבודה בגיל מבוגר. ואילו גברים אשר עונים על אותם קריטריונים לא יזכו לאותה רשת ביטחון.
רשת הביטחון תעניק לנשים בגיל 62 שנפלטו משוק העבודה לפני גיל 60 מענק "טרום פרישה", בשווי של קצבת זקנה, עד ליציאתן לפנסיה! וכמובן לא לגברים.
במסגרת צעדים משלימים להעלאת גיל הפרישה לנשים,נקבע כי במהלך כל התקופה רק נשים שמשתתפות בהכשרה מקצועית יהיו זכאיות לדמי קיום מוגדלים בסך 4,000 ש"ח, זאת בשעה שגברים אשר ישתתפו בהכשרה דומה לא יהיו זכאים להטבה זו.
כמו כן, סוכם כי המדינה תתחייב לספק היצע הכשרות במרחק סביר לכלל הנשים שירצו להשתתף בתוכנית וכי גברים שירצו להשתתף בתוכנית ההכשרות לא יזכו להשתתף בה כלל.
היבט הגירעון האקטוארי
שנים רבות ידוע, כי המשך אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה יוצר גרעון אקטוארי חמור בקרנות הפנסיה הוותיקות אשר עלול להביא לקריסתם. בינתיים את הגירעון מממנים כ-250,000 גימלאים בקיצוץ תשלומי הפנסיה החודשית שלהם. האמת צריכה להאמר, מחיר אפליית הגברים בא לידי ביטוי בגרעון אקטוארי שנתי בסך של 200 מיליון ₪ בשנה.
הפער בגיל הפרישה משפיע דרמטית על המאזן האקטוארי של מערכות הביטחון הסוציאלי והפנסיה:
- תוחלת חיים ארוכה יותר לנשים: נשים בישראל (וברחבי העולם) חיות בממוצע כ-3–4 שנים יותר מגברים.
- תקופת תשלום קצרה יותר מול תקופת גבייה ארוכה יותר: בשל גיל הפרישה הנמוך יותר, נשים פורשות מוקדם יותר, משלמות דמי ביטוח/פנסיה במשך פחות שנים, ומקבלות קצבאות (קצבת אזרח ותיק ופנסיה תקציבית/צוברת) במשך שנים רבות יותר מגברים.
- השפעה על הביטוח הלאומי: המוסד לביטוח לאומי מתמודד עם גירעון אקטוארי ארוך טווח. הפער בגיל הפרישה הוגדר על ידי כלכלנים ואקטוארים כאחד המנועים המרכזיים לגירעון זה, שכן תשלום קצבאות לציבור גדול יותר לאורך שנים רבות יותר מצריך מימון ציבורי נרחב
גברים מממנים את הפער
במערכות ביטחון סוציאלי ופנסיה מבוססות ערבות הדדית, ועל כן ברור שגברים מפצים על הפער:
- קצבאות הביטוח הלאומי (ערבות הדדית): תגמולי הביטוח הלאומי ממומנים מכספי המסים ודמי הביטוח של כלל העובדים. מאחר שגברים עובדים בממוצע עד גיל מאוחר יותר ומשלמים דמי ביטוח לאומי במשך שנים רבות יותר, הכספים שהם מפרישים משמשים לכיסוי התחייבויות המערכת לכלל האוכלוסייה – לרבות מימון שנים רבות יותר של קצבאות לנשים.
- קרנות הפנסיה החדשות: בקרנות הפנסיה המקיפות (המבוססות על תקנון מאוזן אקטוארית), שרטוט מקדמי הקצבה נעשה לפי לוחות תוחלת חיים נפרדים לנשים ולגברים. עם זאת, בקרנות הפנסיה הוותיקות ובפנסיה התקציבית, המנגנון הציבורי ספג פערים אלו באופן ישיר מהקופה הציבורית.
הפליה כלפי גברים
מנקודת מבט של שוויון זכויות ומחויבויות, קיים פער מבני שפועל לרעת גברים:
- זמן עבודה ומיסוי: גברים נדרשים לעבוד 2–5 שנים יותר לנשים כדי להיות זכאים לקצבת אזרח ותיק מלאה, לפנסיה ולפטורים ממס הנלווים לגיל הפרישה.
- אבדן זכויות בשל תוחלת חיים קצרה יותר: גבר ממוצע נהנה משנות פנסיה מועטות משמעותית בהשוואה לאישה ממוצעת — גם משום שהוא פורש מאוחר יותר וגם משום שתוחלת החיים שלו קצרה יותר.
אפליה ישירה לפי מין: החוק מגדיר זכויות סוציאליות וגילאי זכאות שונים אך ורק על בסיס מין, דבר שבכל תחום אחר היה מוגדר כהפליה פסולה.
זאת ועוד, הוגדרה רשת ביטחון ותעסוקה: כחלק מההסכמות למניעת פגיעה בנשים מבוגרות שנפלטו משוק העבודה, נקבעה הארכה של תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים בגילאי 57 עד 67 לעד 300 ימים (במקום 175 ימים) לאורך תקופה של 18 חודשים, המהווה אפליה נוספת נגד גברים בזכאות לדמי אבטלה.
סוף דבר
אפליית הגברים נמשכת, גם לאחר ההסדרה הנוכחית, נותר פער של שנתיים בגיל פרישה בין גברים לנשים, 67 לעומת 65.
ארגוני נשים שהתנגדו במשך שנים לביטול אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה הוליכו שולל את הנשים. תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, במקביל הן פורשות מוקדם יותר משוק העבודה, נוסיף לכך את שנות הפריון וחופשת הלידה המקטינה את יכולת צבירת הכספים, כך יוצא שבפועל נשים זכאיות ליותר שנים מגברים לקצבת הפרישה שלהן, אך הן יוצאות לפנסיה עם פחות שנות צבירה ועם פנסיה עלובה, תוצר של שנאת גברים.
מעבר לאפליית הגברים והפגיעה בהם בזכויות הפנסיוניות הנצברות, במשך חמש שנים לפחות, נשים פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות וזכאיות להנחה במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים רבים אחרים – גם את הפער הזה סוחבים על גבם ומממנים הגברים.
בשנים עברו ניתן היה לעבור במדורג להשוואת שנות הצבירה לפנסיה, אך כעת לאור האסון הקרב ובא בקרנות הפנסיה, נדרש להחיל לאלתר את הגדלת גיל הפרישה לנשים לגיל 67 החל משנת התקציב הקרובה.
יש לבטל את ההפרדה הנהוגה בסעיף 3 בנוסח חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 בין נשים וגברים בגיל הפרישה ולהגדיר שוויון מגדרי מהותי ולקבוע שגיל הפרישה לאדם יהיה 67 ללא הבדל מגדרי.
נייר עמדה בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים הונח על שולחן הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת ישראל, אבות למען צדק, נייר עמדה, העלאת גיל הפרישה לנשים.
פורסם על ידי: אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.