היתר מאה רבנים לבעל עגון שאשתו ברחה ונעלמה

בית הדין הרבני ירושלים לפני כבוד הדיינים:
הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן, הרב יעקב מ' שטיינהויז.

החלטה בתיק ‏1307282/4 , ניתן ביום 05/12/2023.

בית הדין הרבני בירושלים פרסם פסק דין המתיר לבעל לשאת אישה שנייה בנסיבות יוצאות דופן.

הפסק, שניתן על ידי הרכב הדיינים בראשות הרב יצחק אושינסקי, מתמודד עם סוגיה מורכבת של אישה שנעלמה עם בתה, תוך יצירת מציאות משפטית והלכתית מאתגרת.

רקע המקרה

במרכז הפרשה עומד זוג שחייהם המשותפים הגיעו למשבר עמוק לפני כשלוש שנים. האישה, המשתייכת לקבוצה המכונה "כת נשות השאלים", החליטה לעזוב את הבית עם בתם המשותפת, תוך ניתוק מוחלט של הקשר עם שלושת ילדיהם האחרים. מאז היעלמותה, לא הצליחו הרשויות, כולל משטרת ישראל וחוקרים פרטיים, לאתר את האישה והבת.

המורכבות המשפטית

הסוגיה המשפטית המרכזית בפסק הדין נוגעת להתמודדות עם "חרם דרבינו גרשום", תקנה הלכתית האוסרת על גבר לשאת אישה שנייה.

התקנה, שהתקבלה בקהילות אשכנז במאה ה-11, ממשיכה להשפיע על דיני המשפחה בישראל עד היום. במקרה זה, נדרש בית הדין לשקול האם הנסיבות החריגות מצדיקות חריגה מהאיסור.

נימוקי בית הדין

בית הדין ביסס את החלטתו על מספר נימוקים מרכזיים:

1. מעמד האישה כמורדת: הדיינים קבעו כי התנהגות האישה, שכוללת בריחה מהבית וניתוק קשר מוחלט, מגדירה אותה כ"מורדת" על פי ההלכה. מעמד זה מהווה עילה משמעותית להתרת נישואין שניים.
2. סירוב לשיתוף פעולה: למרות נסיונות חוזרים ונשנים מצד מחלקת העגונות ובית הדין, האישה סירבה לשתף פעולה אפילו בהליך גירושין דיסקרטי.
3. פגיעה בזכויות הבסיסיות: בית הדין הדגיש את הפגיעה המתמשכת בזכויותיו הבסיסיות של הבעל, כולל מניעת קשר עם בתו וחוסר היכולת לקיים חיי משפחה תקינים.
4. חלוף הזמן: העובדה שחלפו למעלה משלוש שנים מאז היעלמות האישה, ללא כל סימן לרצון לשוב או להסדיר את היחסים, היוותה שיקול משמעותי בהחלטה.

תנאים והגבלות

בית הדין קבע מספר תנאים מחמירים למתן ההיתר:

1. אישור מאה רבנים: נדרשת חתימתם של מאה רבנים על ההיתר, בהתאם למסורת ההלכתית.
2. אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול: ההיתר כפוף לאישורו העקרוני של הרב יצחק יוסף.
3. הבטחת זכויות האישה: הבעל נדרש להשליש גט ולהתחייב כספית עבור כתובת האישה, למקרה שתחזור ותרצה להתגרש.
4. אפשרות ביטול: נקבע כי אם האישה תודיע על רצונה לקבל גט לפני מימוש ההיתר, יתבטל הצורך בהיתר הנישואין השניים.

התפתחות מפתיעה

באופן מעניין, במהלך תהליך החתמת מאה הרבנים על ההיתר, התקבלה הודעה עקיפה מהאישה המביעה נכונות להגיע להסכם גירושין.

בעקבות זאת, התקיימה פגישה בין באי כוח הצדדים, הושג הסכם גירושין, וסודר גט שליחות בין הצדדים. כתוצאה מכך, לא היה צורך במימוש ההיתר בפועל.

משמעות תקדימית

למרות שההיתר לא מומש בסופו של דבר, הוא מספק מסגרת הלכתית ומשפטית להתמודדות עם מקרים דומים בעתיד, שבהם בן זוג נעלם ומותיר את בן זוגו במצב של עגינות.

השלכות רחבות

פסק הדין משקף את האתגרים המורכבים העומדים בפני מערכת בתי הדין הרבניים. הוא מדגים את היכולת לאזן בין שמירה על המסורת ההלכתית לבין מתן מענה למציאות חיים מורכבת ומשתנה.

בנוסף, הפסק מעלה שאלות חשובות לגבי זכויות הורים, טובת הילדים, והאופן שבו מערכת המשפט הדתית מתמודדת עם מקרים של היעלמות מכוונת והתחמקות מהליכים משפטיים.

סיכום

פסק הדין מהווה דוגמה מרתקת לאופן שבו המערכת ההלכתית והמשפטית מתמודדת עם מקרים מורכבים וחריגים. העובדה שהתהליך המשפטי הוביל בסופו של דבר לפתרון מוסכם של גירושין, מדגישה את חשיבותם של כלים משפטיים גמישים בפתרון סכסוכי משפחה מורכבים.

אבות למען צדק.