איזון משאבים: הגיע הזמן להפסיק את ה"ישראבלוף" על חשבון הגברים!

השיח המשפטי בישראל בתחום הגירושין לוקה בפיצול אישיות מסוכן.

השיח המשפטי בישראל בתחום הגירושין לוקה בפיצול אישיות מסוכן. מצד אחד, כשזה נוגע למזונות ילדים, מדור וכתובה – המערכת נאחזת בציפורניה בדין האישי (ההלכה היהודית), שמטילה את כל כובד האחריות הכלכלית על הגבר. מצד שני, כשמגיעים לחלוקת הרכוש, המערכת מזגזגת לליברליזם קיצוני ודורשת "איזון משאבים" שוויוני במסגרת חוק יחסי ממון.

התוצאה? כפל חיובים אכזרי. הגבר משלם מזונות ומדור כי הוא "המפרנס" לפי ההלכה, אבל נפרד מחצי מרכושו וזכויותיו כי הוא "שותף שוויוני" לפי החוק האזרחי, חוק יחסי ממון. הגיע הזמן להפסיק את הניצול הזה ולחזור ליסודות: אם החובות הן על הגבר – הנכסים חייבים להישאר אצל הגבר.

האבסורד של ה"חצי-חצי"

במקור, ההלכה היהודית קבעה מנגנון ברור ועקבי: הבעל זן ומפרנס, אך בתמורה לכך, הרכוש שנצבר על ידו ועל ידה – שייך לו. זהו מאזן כוחות כלכלי: אחריות מלאה לפרנסה מול בעלות על המשאבים.

"איזון משאבים" אקטוארי במסגרת חוק יחסי ממון הוא המצאה מודרנית שמעוותת את ההיגיון הזה. לא ניתן לאחוז בחבל משני קצותיו – לדרוש מהגבר להיות "מפרנס הלכתי" שחייב במזונות ובמדור, ובו בזמן "שותף אזרחי" שחייב להתחלק בנכסים בפנסיה ובכל זכות נצברת. המדינה מחייבת גבר לשלם שכירות (מדור – 150%) עבור ילדיו בבית האם, ובמקביל לוקחת לו חצי מהזכויות שצבר בעבודה קשה? זו גזילה בחסות החוק שדנה גברים רבים לחיי עוני ומשעבדת את עתידם.

תוכנית אופרטיבית: תיקון חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

כדי להפסיק את ה"הכלאה" המעוותת הזו, יש לבצע תיקונים חקיקתיים שיחזירו את הצדק המבני:

1. תיקון סעיף 5 (הזכות לאיזון משאבים)

יש להוסיף סעיף קטן הקובע: "הזכות לאיזון משאבים לא תחול על נכסים וזכויות שנצברו על ידי בן זוג שחויב במזונות ילדיו ומדורם לפי הדין האישי, אלא אם הוסכם אחרת בכתב."

ההיגיון: מניעת "כפל גבייה". אם הגבר נושא בעול המזונות באופן בלעדי או עודף, הוא שומר על פירות עמלו כדי שיוכל לעמוד בהתחייבויות אלו.

2. ביטול או הגבלת סעיף 8 (סמכויות מיוחדות)

כיום, בתי המשפט משתמשים בסעיף זה כדי לבצע חלוקה "לא שוויונית" לטובת נשים תחת הכותרת של נכסי קריירה. יש לתקן את הסעיף כך ש: "חלוקת כושר השתכרות עתידי לא תתאפשר במקרה שבו קיים חיוב במזונות או מדור."ההיגיון: כושר ההשתכרות הוא המנוע שבאמצעותו הגבר משלם מזונות. אי אפשר גם לקחת חלק מה"מנוע" וגם לדרוש ממנו להמשיך לייצר כסף עבור הצד השני.

ההיגיון: כושר ההשתכרות הוא המנוע שבאמצעותו הגבר משלם מזונות. אי אפשר גם לקחת חלק מה"מנוע" וגם לדרוש ממנו להמשיך לייצר כסף עבור הצד השני.

3. החרגת נכסים פנסיוניים (תיקון סעיף 5(א))

החרגה מפורשת של פנסיות וקופות גמל מאיזון המשאבים במקרים של חיוב במזונות.ההיגיון: זכויות אלו הן תגמול על עבודה אישית. במצב שבו הגבר ממשיך לממן את המשפחה גם לאחר הפירוק, נטילת הפנסיה שלו משאירה אותו ללא רשת ביטחון לעת זקנה, בזמן שהצד השני נהנה מכל העולמות.

ההיגיון: זכויות אלו הן תגמול על עבודה אישית. במצב שבו הגבר ממשיך לממן את המשפחה גם לאחר הפירוק, נטילת הפנסיה שלו משאירה אותו ללא רשת ביטחון לעת זקנה, בזמן שהצד השני נהנה מכל העולמות.

סיכום: דורשים עקביות, לא ניצול

אם המדינה רוצה שוויון – שתחיל אותו גם על המזונות (ביטול חובת המדור והשוואת מזונות מלאה). אם המדינה מתעקשת על הדין הדתי במזונות – שתכבד אותו גם ברכוש.

המאבק לתיקון חוק יחסי ממון הוא לא מאבק נגד נשים, אלא מאבק נגד האפליה המובנית של הגבר. גבר שנושא בעול הפרנסה של ילדיו לאחר הגירושין, חייב להישאר הבעלים של המשאבים והזכויות שצבר.

פורסם על ידי: אבות למען צדק.