עלייה במקרי ההתעללות במעונות היום ובגני הילדים

אלימות בגני ילדים: אתמול התקיים דיון בכנסת בועדת החינוך בנושא – עלייה במקרי ההתעללות במעונות היום ובגני הילדים.

במסגרת דיוני הועדה שיתף אב לפעוטה שעברה התעללות בגן: "הבת שלי בכתה והסייעת בעטה לה בראש על המזרן".

תיאר זוועות קשות שעברה ביתו הקטנה בגן מפוקח בנתניה: "יום אחד הבת שלי התעוררה בצהריים, והסייעת הרימה את היד ונתנה לה סטירה, היא חזרה לישון. הן שכבו במזרנים אחת ליד השנייה והבת שלי התחילה לבכות, הסייעת פשוט באה ובעטה לה בראש. במקרה אחר, הסייעת הרימה אותה תוך כדי שהיא ישנה, הלכה כמה צעדים וזרקה אותה כמו שק תפוחי אדמה למרכז החדר.

היה מקרה שהיא החליטה לעשות לה קוקו, אז היא מרטה לה את כל השערות מהראש, הבת שלי בכתה ואז היא החליטה לסטור לה שוב ושוב. ולא רק היא.

לפי המשטרה, בתוך 10 ימים, היו 70 אירועים. הבת שלי הוטחה על המזרן בחדר וזה אפילו לא עבר את הרף הפלילי ולכן לא נכנס לכתב האישום.

האב מתח ביקורת על מערך הפיקוח בגן: היתה אלימות גם בזמן שהמפקחת של משרד החינוך נכחה בגן.עוד אמר שי כי את מקרי האלימות הוא ראה בדיעבד במצלמות "הגן שקוף, המצלמות לא. דרוש סינון למטפלות. אם פסיכולוג היה מדבר איתה, מיד הוא היה מזהה את זה.

הגן היום עדיין עובד כרגיל. המקרה שלנו אירע ביולי 2024 ועד כה לא הוגש אפילו כתב אישום. עושים עם הגננת מו"מ כדי שהיא תהיה מרוצה. איפה הענישה?"

תום, אבא של ילדה אחרת שנפגעה גם כן בגן השקוף בנתניה תיאר מקרי התעללות נוספים: הגננת היתה תופסת את הילדה ונועצת אותה בלול עם כל כובד משקלה. זאת אלימות לכל דבר וזה לא עובר את הרף הפלילי. היא היום יכולה להמשיך את חייה ולעבוד בגן אחר. למה עוד מחכים פה? הבת שלי עברה 12 מקרי התעללות בעשרה ימים. רצו להחליף לה חיתול והיא חטפה פצצה לראש. אני פצוע נפש מהמקרה הזה. יש לי סיוטים בלילות. זה מפרק אותנו ומשבש לנו את החיים. לא יכול להיות שהפיקוח לא שם לב שקורה משהו במשך כ"כ הרבה חודשים. יש פיקוח אבל זה לא פיקוח אמיתי. אסור שיהיה מפקח קבוע לגן, כי בסוף המפקחת הופכת להיות חברה של הגננת. למה לא עושים לצוות הערכות תקופתיות? הערכות פסיכולוגיות?

ח"כ רון כץ: תקף את נציגי משרד החינוך: נכשלנו. משרד החינוך חייב להתעורר. זה הילדים של כולנו. הם לא יכולים להגן על עצמם. אתם גורמים לנו להביא חקיקה על חקיקה כי אתם לא עושים את העבודה שלכם. חלאס." יו"ר הוועדה ח"כ טייב תמך בדבריו ואמר: "אני מצטרף לחקיקה. אנחנו מחויבים לקידום הצ"ח הקמת רשות לגיל הרך, שיהיה גורם אחד שייקח אחריות בכל הנוגע לגיל הרך. הבטחת שלומם של ילדינו בחשיבות עליונה.

כאמור, ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (שני) דיון בנוגע למקרי ההתעללות במעונות היום ובגני הילדים. לפי נתוני המשטרה, בשנת 2024 דווקא נרשמה מגמת ירידה קלה באלימות נגד פעוטות עם פתיחת 166 תיקים (לעומת 212 בשנה קודמת) בגין אלימות בגירים כלפי ילדים במסגרות חינוכיות לילדים עד גיל 6.

לעיון בחומרי רקע לישיבות הוועדה.

לעיון בנייר העמדה של העמותה.

ברקע: הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד שלוש גננות ממצפה רמון – מקרה נוסף בשרשרת ארוכה של התעללות

לפני יומיים (4.5.25) נחשף מקרה מזעזע נוסף: הפרקליטות הגישה כתב אישום חמור נגד שלוש גננות ממצפה רמון – ליבנת סולומון, ליטל סולומון ואנה שוורץ – בגין מאות מקרים של התעללות גופנית ונפשית בפעוטות. על פי כתב האישום, ההתעללות כללה פגיעות יומיומיות חמורות הן בפן הגופני והן בפן הנפשי. הגננות סטרו לפעוטות, הדפו אותם, צבטו את הפעוטות, דחפו אותם ברגליהן והשליכו אותם ממקום למקום. מתוך 24 ילדים בגן, 23 נפלו קורבן להתעללות.

תופעת הפגיעה בילדים – נתונים מדאיגים

נתונים אודות מקרי אלימות והתעללות במסגרות לגיל הרך בישראל ממשיכים לעלות באופן מדאיג. הנתונים שנאספו על ידי העמותה מצביעים על **למעלה מ-2,000 מקרי פגיעה מתועדים**, כאשר במקרים רבים מדובר בפגיעות חוזרות ונשנות באותם מוסדות חינוך.

בשנת הלימודים הנוכחית (2024-2025) התקבלו 2,129 פניות בעמותת "מטה המאבק למען הילדים" בין ספטמבר לדצמבר 2024. מתוכן:
– 720 פניות להשאלת מקליטים בעקבות חשד סביר
– כ-100 פניות בנושא חשד ממשי לאלימות
– 397 פניות בעקבות חשד להזנחה או יחס לא הולם

מקרים בולטים של פגיעות מרובות

להלן רשימה חלקית של מקרים עם מספר רב של פגיעות מתועדות:

– אילנה קובר: 360 מקרי פגיעה מתועדים בילדים
– רואן עבד אל חי: 350 מקרי פגיעה מתועדים
– גן בימבה בחולון )מלכה מלול, אליזה כהן צמח, נור שילוח(: 300 מקרי פגיעה
– אילנה סוויסה: 240 מקרי פגיעה בילדים
– מעון ויצו קרית גת: 132 מקרי התעללות
– דורית בן עטר ורינת ורסולקר: 89 מקרי פגיעה

– רוחמה סעד: 69 פגיעות
– בתיה דיין: 50 פגיעות
– רותי סאלם: 48 פגיעות
– נירית שויד: 46 פגיעות
– ננה )חני( צאצאשווילי: 41 פגיעות
– אורלי שרגני: 36 פגיעות
– סיגל אלקיים וויס: 33 פגיעות
– שרית בן חמו: 31 פגיעות
– סועאד שיח'ה, עדן, סובחיה, 20 פגיעות
– סוזי אלוני לוי: 18 פגיעות
– לובה קזקביץ: 18 פגיעות
– ספיר כהן: 15 פגיעות
– יפית אשר: 13 פגיעות
– ורד אברהם: 11 פגיעות
– מאיה דוידוב: 11 פגיעות
– קלודין מאיר: 11 פגיעות
– בטי זיתון: 11 פגיעות
– ענבר דוניו: 11 פגיעות
– אהובה כחלון: 10 פגיעות
– כרמית קון: 10 פגיעות
– יערית פנחס: 10 פגיעות
– לירז תפארת נתן: 7 פגיעות
– סבטלנה צ'רשני: 6 פגיעות
– יהודית בלוי: 5 פגיעות

כשל מערכתי באכיפה ובענישה

למרות הדיווחים הרבים מצד ההורים על אלימות כלפי ילדיהם, נתוני המשטרה מציגים תמונה מדאיגה של אכיפה רפה:

– בשנת 2024 נפתחו רק 64 תיקים בגין התעללות ותקיפה כלפי תינוקות ופעוטות בגילי 0-3 במוסדות חינוך
– הוגשו רק 12 כתבי אישום בגין אותן עבירות

חל פיחות באכיפה המשטרתית ומספר התיקים שנפתחו ב-2024 ירד משמעותית בהשוואה ל-160 תיקים שנפתחו ב-2023.

במקרים רבים, גם כאשר מתקיימת הרשעה, העונשים המוטלים קלים משמעותית מהעונש המרבי הקבוע בחוק (עד תשע שנים). הפרקליטות נוטה להגיע להסדרי טיעון מקלים אף במקרים של מאות פגיעות מתועדות, וחמור מכך – אין מנגנון אפקטיבי למניעת חזרתן של מורשעות למערכת החינוך.

השלכות הפגיעה

השלכות הפגיעה חמורות וכוללות:
– נזק מתמשך להתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילדים
– אובדן אמון במערכת החינוך לגיל הרך
– עלויות כלכליות כבדות למשפחות הנאלצות לספק טיפול נפשי לקטינים ולחפש חלופות חינוכיות

דרישות עמותת "אבות למען צדק"

אנו קוראים לפעולה מיידית ומקיפה בשלושה מישורים עיקריים:

1. החמרת הענישה
– קביעת רף ענישה מינימלי
– מאסר בפועל למקרה בודד
– הכפלת העונש במקרים של ריבוי עבירות
– איסור על עבודה חינוכית לצמיתות למורשעות

2. שיפור מנגנוני האכיפה
– הגבלת השימוש בהסדרי טיעון המובילים לענישה מקלה
– הקמת מאגר מידע ארצי ממשלתי של מורשעות
– הגדלת כמות המפקחים במערכת
– תיקון חוק המצלמות כך שיחייב אישור משטרתי על העדר רישום פלילי של מועמדות לעבודה בגן ילדים/פעוטון

3. חיזוק מנגנוני המניעה
– הכשרות חובה לכל צוותי החינוך
– מתן תמיכה מקצועית הכוללת ליווי פסיכולוגי לצוותים
– קיום ביקורות פתע תכופות במסגרות החינוכיות
– הגדרת הורה מרכז בכל גן ילדים שיהיה מורשה לצפייה במצלמות וביצוע ביקורי פתע

סיכום

למרות פעילותו של יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, בקידום הגנה על ילדינו, נדרשת פעילות נחרצת יותר מצד משרד החינוך, הפרקליטות ובתי המשפט לאכיפת החוקים הקיימים.

רק פעולה מערכתית מקיפה תוכל למגר את תופעת ההתעללות במסגרות הגיל הרך ולהבטיח את שלומם של ילדינו.

עמותת "אבות למען צדק" (ע"ר 580640969) נוסדה בשנת 2017 ופועלת במרחב הציבורי ובוועדות הכנסת השונות לקידום שוויון זכויות לגברים, הורים וילדים.

חומרי רקע לישיבות הוועדה