ב-ynet תיארו את המקרה כ"מסע נקמה גברי במתאמנות". אבל בכתבה של "כאן חדשות" נחשף: האחראית להפצה בת זוגו לשעבר של המאמן, שפעלה ממניעי נקמה.
האם אנחנו שופטים צדק באותו אופן כשמדובר בגברים ונשים?
הפרשה האחרונה, חשפה, נשים בוגדות, גברים נבגדים: האמת המושתקת שיוצאת לאור ממכון הכושר ביבנה. עסקה בהפצת סרטונים אינטימיים ממכון כושר ביבנה, והעלתה שאלה מטרידה: האם אנחנו כל כך שבויים בנרטיב שמאשים גברים באופן אוטומטי באלימות, עד שאנחנו מתעלמים מעובדות סותרות?
אם זה המצב, איך זה שלא ראינו את המידע הזה בכותרות הראשיות? ולמה התקשורת מתעקשת להציג את הסיפור כעוד דוגמה ל"אלימות גברים כלפי נשים", גם כשהפרטים מעורפלים?
איפה הסטנדרט הכפול כאן?
תופעת המיזאנדריה (הטיה נגד גברים בהקשר של אלימות מגדרית שלא לומר שנאה) לא נולדה אתמול. ברגע שגבר מעורב בפרשת אלימות או פגיעה בפרטיות. התגובה הציבורית כמעט תמיד תזנק לקישור אוטומטי של "אלימות גברית". אבל כשמדובר באישה פוגעת, התמונה משתנה: התקשורת נוטה לחפש נרטיבים מקִלים, להדגיש נסיבות אישיות, או אפילו להציג את המעשה כ"תגובה מובנת" לקשיים נפשיים או עבר כואב.
אילו התפקידים היו מתהפכים
תארו לעצמכם שגבר היה מפיץ סרטונים אינטימיים של בת זוגו. האם מישהו היה טורח לחקור את הרקע הנפשי שלו לפני שמטביעים עליו תווית של "פוגע"? הסיכוי שתמצאו כותרת כמו "גבר נקמן הפיץ סרטונים" אפסי. במקרה כזה, הדיון היה מתמקד בעברה החמורה, נקודה.
לאן מובילים הסטנדרטים הכפולים?
הגיע הזמן שהתקשורת והמערכת המשפטית יבחנו כל מקרה לגופו, בלי להכניס אותו למשבצת מגדרית מראש. גברים לא אשמים "כי הם גברים", ונשים לא חסינות מביקורת כי הן נשים. אם יתברר שאכן אישה עומדת מאחורי ההפצה , היא חייבת לשאת בתוצאות בדיוק כמו כל גבר.
צדק אמיתי לא בוחר צד לפי מגדר. הגיע הזמן לדרוש שוויון גם כאן.
אבות למען צדק.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.