מחקר חדש שפרסם יוזמת "קווים אדומים השותפות למניעת אלימות בזוגיות, חושף את האמת על אלימות נשים כלפי בין הזוג. מציאות אשר במשך עשרות שנים הוסתרה מעיני הציבור תופעה כואבת ומטרידה – אלימות נשים כלפי בין הזוג הגבר.
לעיון במחקר המלא יוזמת קווים אדומים ומשרד הרוווחה – לחץ כאן.
מחקר פורץ דרך שנערך על ידי יוזמת "קווים אדומים השותפות למניעת אלימות בזוגיות" ומשרד הרווחה היה חלק מהצוות, פורסם בימים אלה וחושף לראשונה את ממדיה האמיתיים של תופעה זו, ומאיר באור חדש את מצוקתם של גברים מוכים הסובלים בשקט.
הנתונים מדברים בעד עצמם: 3.8% מהגברים בישראל (כ-100,000 גברים) דיווחו כי נפגעו מאלימות פיזית מצד בנות זוגם ב-12 החודשים האחרונים. מתוכם, 1.9% (כ-50,000 גברים) חוו אלימות פיזית קשה. אך הפגיעה אינה מסתכמת באלימות פיזית בלבד – 9.8% מהגברים (כרבע מיליון!) דיווחו על אלימות שאינה פיזית, הכוללת התעללות נפשית, הגבלת קשרים חברתיים ומשפחתיים, מעקבים והגבלת תנועה.
גם בתחום הכלכלי והמיני נחשפת תמונה קשה: 3% מהגברים (כ-80,000) נפגעו מאלימות כלכלית מצד בנות זוגם, ו-6% (קרוב ל-160,000 גברים) דיווחו על פגיעה מינית. נתונים אלו מפריכים את המיתוס לפיו גברים אינם יכולים להיות קורבנות לאלימות מינית מצד נשים.
המציאות העגומה היא שרוב הגברים הנפגעים אינם מדווחים או מבקשים עזרה. רק 20% מהגברים שדיווחו על אלימות מצד בנות זוגם פנו לגורם סיוע חיצוני כלשהו. הסטיגמה החברתית, הבושה, והחשש שלא יאמינו להם מונעים מגברים רבים לחשוף את הפגיעה ולבקש עזרה.
התפיסה הגברית המסורתית מהווה מכשול משמעותי בפני גברים המבקשים עזרה. הביטוי "אני גבר מוכה" נתפס כסתירה מוחלטת לאידיאל הגבריות בחברה שלנו. מגברים מצפים להיות חזקים, עמידים ובלתי פגיעים. הודאה בפגיעות או חולשה נתפסת כביטוי לכישלון גברי.
מדוע גברים שותקים: ישנם מחסומים רבים בפני גברים מוכים, החברה מתקשה לקבל את הרעיון שגבר יכול להיות קורבן לאלימות מצד אישה. תגובות של זלזול, לעג או חוסר אמון מרתיעות גברים רבים מלחשוף את מצוקתם. החשש מפגיעה בתדמית החברתית והמקצועית, ואף מאובדן משמורת על ילדים במקרה של פרידה, מעמיק את השתיקה.
בנוסף, המערכת המשפטית והטיפולית נוטה להיות מוטה לטובת נשים בנושאי אלימות במשפחה. גברים חוששים שתלונותיהם לא יילקחו ברצינות, או גרוע מכך – שהם עצמם יואשמו באלימות.
המצב מחריף כאשר מדובר בחיילי צה"ל החוזרים הביתה, במיוחד בתקופות מלחמה. חיילים אלה, שזה עתה חוו טראומות קשות בשדה הקרב, עלולים למצוא את עצמם קורבנות לאלימות בביתם – המקום שאמור להיות מבצרם הבטוח.
הפער בין הדימוי של הלוחם החזק לבין המציאות של גבר הסובל מאלימות בביתו עלול להיות הרסני מבחינה נפשית. חיילים אלה, שכבר מתמודדים עם הלם קרב ופוסט-טראומה, עלולים להתקשות עוד יותר לבקש עזרה.
יתרה מזאת, החברה הישראלית, המורגלת לראות בחיילים כמגני האומה, מתקשה לקבל את האפשרות שאותם חיילים זקוקים להגנה בעצמם. זהו פרדוקס כואב – אלה שמגנים על המדינה נותרים חסרי הגנה בביתם.
לאור המחסומים הייחודיים העומדים בפני גברים נפגעי אלימות, ישנה חשיבות קריטית בהקמת מרכזי סיוע ייעודיים לגברים במצוקה. מרכזים אלה צריכים להציע:
- סביבה בטוחה ולא שיפוטית, המאפשרת לגברים לחשוף את מצוקתם ללא חשש.
- תמיכה נפשית מותאמת לצרכים הייחודיים של גברים נפגעי אלימות.
- סיוע משפטי מקצועי, המכיר את המורכבויות של מערכת המשפט בהקשר של גברים מוכים.
- קבוצות תמיכה המאפשרות לגברים לשתף ולהתמודד יחד עם חוויותיהם.
- הדרכה וכלים להתמודדות עם מצבי אלימות ולשיקום הביטחון העצמי.
חשוב להדגיש כי אין בנתונים אלה כדי להמעיט בחומרתה של אלימות גברים כלפי נשים. אך הגיע הזמן להכיר בכך שאלימות במערכות יחסים אינה בעיה חד-כיוונית. עלינו לפתח מענים מותאמים לגברים נפגעי אלימות, להגביר את המודעות לתופעה, ולעודד גברים לדווח ולבקש עזרה.
לסיכום : ההכרה בקיומה של אלימות נשים כלפי גברים, ובפרט כלפי חיילים החוזרים מהמלחמה, היא צעד ראשון וחיוני בדרך לטיפול בבעיה. הקמת מרכזי סיוע ייעודיים לגברים, פיתוח תוכניות מותאמות לחיילים, והעלאת המודעות הציבורית לנושא – כל אלה הכרחיים ליצירת חברה בריאה ובטוחה יותר לכולם.
עלינו לזכור כי מאחורי כל מספר סטטיסטי עומד גבר הסובל בשקט. הגיע הזמן לשבור את מעגל השתיקה ולהושיט יד לכל מי שזקוק לעזרה, ללא הבדל מגדר.
אלימות בין בני זוג, אלימות במשפחה, גבר מוכה.
אבות למען צדק.
קרדיט: פרסום ותמונה אתר ynet.
לגלות עוד מהאתר אבות למען צדק
Subscribe to get the latest posts sent to your email.