כאוס פמיניסטי: הנשק הסודי של הפרוגרסיביים שלא הכרתם

בשנים האחרונות, קמפיינים רבים מציגים תמונה קודרת של מעמד הנשים בעמדות השפעה במגזר הציבורי.

אולם בחינה מעמיקה של אחד המשרדים המשפיעים ביותר במדינה – משרד המשפטים – חושפת תמונת מציאות שונה לחלוטין מהנרטיב המקובל.

בעוד ארגוני הנשים הפרוגרסיביים ממשיכים להניף את דגל ה"אפליה" ו"חוסר הייצוג", מתחת לפני השטח מתגלה תמונה מטרידה הרבה יותר.

לא רק שהם שולטים במערכת המשפט עם רוב מוחלט של 70% נשים, הם גם נהנים ממנגנון אדיר של גופים ממשלתיים, תקציבי ענק וכוח פוליטי חסר תקדים – על כך נרחיב בהמשך.

חשוב להבין את עומק ההשפעה של מערכת המשפט על חיי היומיום של כל אזרח במדינה. החל מרישום דירה והסדרת זכויות קניין, דרך הגנה על זכויות עובדים, טיפול בסכסוכים משפחתיים, ועד לאכיפת חוקי המדינה והגנה על זכויות אדם – אין כמעט תחום בחיינו שאינו מושפע ממערכת המשפט. מערכת זו מעצבת את כללי המשחק החברתיים, הכלכליים והפוליטיים במדינה.

הרשות השופטת והמערכת המשפטית מהוות את אחד משלושת עמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית, כאשר החלטותיהן משפיעות על עיצוב מדיניות ציבורית וחקיקה, הגנה על זכויות מיעוטים וקבוצות מוחלשות, פיקוח על רשויות השלטון, הכרעות בסוגיות חברתיות וכלכליות מהותיות, אכיפת חוזים ויחסים עסקיים, הגנה על זכויות צרכנים ופתרון סכסוכים בין אזרחים.

עוצמה נשית במספרים

משרד המשפטים, עם תקציב של למעלה מ-4 מיליארד שקלים ו-מוקצים לו 9,148 תקני כח אדם, בסך הכל, מומש תקציב לצורכי שכר על סך של ₪3,564,750,000.

הנתונים מדברים בעד עצמם: 70% מעובדי המשרד והפרקליטות הן נשים. בבתי המשפט, 55% מהשופטים הן נשים (נכון לשנת 2022, מאז יותר קרוב ל-60%), ובהוצאה לפועל – 70% מהרשמים במעמד שופט הן נשים. בסיוע המשפטי, הנתון מרשים אף יותר – 82% נשים.

תפקידים בכירים בהן נשים

הטענה בדבר "תקרת זכוכית" מתנפצת לנוכח רשימת התפקידים הבכירים המאוישים על ידי נשים במשרד המשפטים:

• האפוטרופסה הכללית והכונסת הרשמית
• סמנכ"ליות בכירות לניהול ההון האנושי ושירות
• היועצת המשפטית של המשרד
• משנות ליועץ המשפטי לממשלה במגוון תחומים: משנה לפרקליט המדינה (אזרחי).
  , משנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), משנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים).
• שמונה מתוך שלושה-עשר פרקליטי מחוז
• מנהלות מחלקות בכירות בפרקליטות המדינה.
• משנות לסנגור הציבורי הארצי.
  
• מנהלת מחלקת החנינות.
  
• ראש הרשות לאיסור הלבנת הון.
  
• מבקרת הפנים של המשרד.
• ראש בתי הדין לעררים.
  
• יושבות ראש ועדי עובדים
• סנגוריות מחוזיות
• ראש הרשות לאיסור הלבנת הון
• מבקרת הפנים של המשרד
• ראש בתי הדין לעררים
• סמנכ"לית שירות

שליטה מעבר למערכת המשפט: המעגל השני של ההשפעה

אך השליטה במערכת המשפט היא רק קצה הקרחון. המנגנון הפמיניסטי-פרוגרסיבי השכיל לבסס את כוחו גם במערכות התומכות ובמוסדות המעצבים את פני החברה. הנתונים מספרים סיפור מטריד: 89% מהעובדים הסוציאליים הן נשים – אותם עובדים סוציאליים שמספקים חוות דעת ותסקירים המשפיעים באופן ישיר על החלטות בתי המשפט בסוגיות הרות גורל. משמעות הדבר היא שגם כאשר השופט מסתמך על "חוות דעת מקצועית", היא מגיעה מאותו מעגל אידיאולוגי המחזיק בעמדות פרוגרסיביות מובהקות.

והמעגל מתרחב עוד יותר: מערכת החינוך, האמונה על עיצוב דור העתיד, נשלטת אף היא על ידי רוב נשי מובהק של 86%. משמעות הדבר היא שילדינו נחשפים לאותה תפיסת עולם פרוגרסיבית-פמיניסטית מגיל צעיר, כשהם מקבלים את חינוכם ממערכת שנשלטת כמעט באופן מוחלט על ידי אותו מגזר אידיאולוגי. זהו מעגל סגור של השפעה: ממערכת המשפט, דרך השירותים החברתיים, ועד לחינוך הדור הבא.

מערך תמיכה מוסדי מקיף

מעבר לייצוג המשמעותי של נשים במערכת המשפט, המדינה הקימה מערך מוסדי נרחב המוקדש כולו לקידום מעמד האישה. ברמה הלאומית פועלים:

• הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת
• ועדת השרים לחקיקה למעמד האישה בכנסת
• הרשות לקידום מעמד האישה
• המשרד לשוויון חברתי

ברמה המקומית והמוסדית:

• יועצות לקידום מעמד האישה בכל רשות מקומית
• ממונות על שוויון מגדרי בכל משרד ממשלתי
• מערך תמיכה עירוני הכולל תקציבים ייעודיים ותוכניות מיוחדות

אתגור הנרטיב המקובל

הנתונים מעלים שאלה מטרידה: האם הקמפיינים האגרסיביים בנושא אפליית נשים במערכת המשפט משקפים מציאות או שמא מנציחים תפיסה מיושנת? כאשר רוב מוחלט מהתפקידים המשפיעים מאוישים על ידי נשים, ומערך שלם של גופים ממשלתיים מוקדש לקידומן, האם אין זה זמן לעדכן את השיח הציבורי?

מסקנות והשלכות

המקרה של משרד המשפטים מדגים כיצד נרטיב של אפליה יכול להתקיים במנותק מהמציאות בשטח. לא זו בלבד שנשים אינן מודרות ממוקדי השפעה, אלא שהן מהוות רוב משמעותי בתפקידי המפתח ונהנות ממערך תמיכה מוסדי חסר תקדים.

הגיע הזמן לשיח מאוזן יותר, המכיר בהישגים המרשימים של נשים במערכת המשפט הישראלית. במקום להתמקד בטענות על אפליה ואולי הגיע העת לדבר על "תקרת הזכוכית לגברים"

כאמור, הטענות בדבר הדרת נשים ממוקדי כוח והשפעה נראות מנותקות מהמציאות באופן מובהק.

אך השאלה המטרידה באמת היא – למה משמש כל הכוח הזה?

בזמן שהמדינה שוקעת באנרכיה, מערכת המשפט, בהובלת קואליצית דיפסטייס פמיניסטי-פרוגרסיבי, מובילות מהלכים שמערערים את יסודות הדמוקרטיה, מחלישות את מערכות השלטון ויוצרות כאוס מתמשך.

האם זו יד המקרה שדווקא בתקופה של שליטה פרוגרסיבית פמיניסטית מוחלטת במערכת המשפט, המדינה חווה את המשבר החוקתי העמוק ביותר בתולדותיה?

יש לכם הסבר אחר?

אבות למען צדק.