המדד למדיניות משפחה והשפעתו על גברים בישראל

המדד למדיניות משפחה – קרן ברל כצנלסון – פורסם ספטמבר 2024, מציג תמונה מקיפה של המדיניות המשפחתית בישראל בהשוואה ל-32 מדינות מערביות, המדד למדיניות משפחה והשפעתו על גברים בישראל: ניתוח השוואתי מקיף

הניתוח חושף פערים משמעותיים המשפיעים על איכות חייהם של גברים בישראל – הן אבות והן גברים ללא ילדים – בהשוואה למקביליהם במדינות המפותחות.

שעות העבודה והאיזון בין קריירה לחיים אישיים מהווים את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר. בישראל, שבוע העבודה הממוצע עומד על 44.4 שעות – במקום השני מהסוף, כשרק צ'ילה מציגה נתון גבוה יותר של 45.5 שעות. לשם השוואה, בדנמרק עומד הממוצע על 38.7 שעות בלבד, ובמדינות המדגם הממוצע הוא 41 שעות.

למעלה משליש מהאבות בישראל עובדים 50 שעות או יותר בשבוע – היקף המוגדר כ"עבודת יתר" על ידי ארגון העבודה הבינלאומי. מצב זה משפיע לא רק על אבות, אלא גם על גברים רווקים ונשואים ללא ילדים, המתקשים לפתח ולשמר מערכות יחסים זוגיות בריאות.

עבור אבות: שעות העבודה הארוכות מקשות על יצירת קשר משמעותי עם ילדיהם, העומס מוביל לתחושות אשמה ותסכול על היעדרות מחיי המשפחה.

עבור גברים ללא ילדים: הציפייה החברתית לשעות עבודה ארוכות פוגעת באפשרות לפתח חיים אישיים מספקים, קושי בבניית מערכות יחסים זוגיות בשל היעדר זמן פנוי, לחץ להוכיח את עצמם בעבודה על חשבון תחומי חיים אחרים. בנוסף, השפעה על זוגיות ומערכות יחסים המדד מצביע על השלכות משמעותיות על היכולת של גברים לפתח ולתחזק מערכות יחסים בריאות.

זמן הנסיעה לעבודה מהווה אתגר נוסף. הזמן הממוצע שלוקח לישראלים להגיע לעבודתם עומד על 31 דקות – הרבה מעל לממוצע של 25 דקות במדינות המדגם.

באיסלנד, לשם השוואה, זמן הנסיעה הממוצע עומד על 15 דקות בלבד. הזמן המוקדש לנסיעות, בשילוב עם שעות העבודה הארוכות, מצמצם משמעותית את הזמן הפנוי של גברים לפיתוח קשרים אישיים ומשפחתיים.

מדיניות חופשת הלידה בישראל מדגימה פער עצום בהשוואה למדינות אחרות. בעוד שבסלובקיה ולוקסמבורג אבות זכאים ל-28 שבועות של חופשת לידה, וממוצע המדינות עומד על 7 שבועות, בישראל אבות זכאים ל-6 ימים בלבד, כשמחציתם על חשבון ימי החופשה השנתית שלהם. מצב זה מקשה על יצירת קשר משמעותי בין אבות לילדיהם בשלבים המוקדמים והקריטיים של ההורות.

האתגר הכלכלי מהווה גורם משמעותי נוסף. שיעור ההוצאה הפרטית על חינוך בישראל עומד על 7.7% מסך ההוצאה הלאומית על חינוך, לעומת ממוצע של 6.5% במדינות המדגם. בשבדיה, לשם השוואה, שיעור זה עומד על 0.2% בלבד.

כמו כן, 18.4% ממשקי הבית בישראל מדווחים על קושי לסגור את החודש, לעומת ממוצע של 15.7% במדינות המדגם. בהולנד, המובילה בתחום זה, רק 5.6% ממשקי הבית מדווחים על קושי כזה.

הפער בין חופשות הילדים לחופשות ההורים מהווה אתגר נוסף. בישראל קיים פער של 60 ימים, לעומת ממוצע של 47.6 ימים במדינות המדגם. בדנמרק, לשם השוואה, הפער עומד על 28 ימים בלבד. פער זה משפיע במיוחד על משפחות צעירות ומחייב פתרונות יקרים או ויתורים תעסוקתיים.

השוואת נתוני הרווחה הכלכלית מראה כי ישראל ממוקמת במקום ה-28 מתוך 33 מדינות, עם ציון של 3.4, הרחק מתחת לממוצע העומד על 5.6. פולין, המובילה בתחום זה, מציגה ציון של 8.2. נתון זה משקף את הקושי הכלכלי המשמעותי שחווים גברים ישראלים בניסיון לתמוך במשפחותיהם או לחסוך לקראת הקמת משפחה.

כדי לשפר את המצב, נדרשים שינויים מערכתיים משמעותיים:

ראשית, יש להרחיב את חופשת הלידה לאבות ולהפוך אותה לזכות בסיסית שאינה תלויה בימי חופשה.

שנית, יש לקצר את שבוע העבודה הסטנדרטי ולהגביר את הגמישות התעסוקתית, בדומה למודלים המצליחים במדינות הנורדיות.

שלישית, נדרשת הגדלה משמעותית של ההשקעה הציבורית בחינוך, על מנת להפחית את הנטל הכלכלי על משפחות צעירות.

יתרה מכך, נדרש שינוי בנורמות החברתיות והתעסוקתיות. המדד מראה כי מדינות המציגות איזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, כמו דנמרק, נורבגיה ופינלנד, מצליחות לשמר פריון עבודה גבוה תוך שמירה על איכות חיים משפחתית טובה יותר.

שינוי כזה יאפשר לגברים ישראלים – הן אבות והן כאלה שאינם אבות – לפתח קריירה משגשגת לצד חיים אישיים ומשפחתיים מספקים.

זמן איכות זוגי:

• הזמן הממוצע בדרכים (31 דקות לכיוון) מצטרף לשעות העבודה הארוכות
• פחות זמן פנוי לבילוי משותף עם בני/בנות זוג
• קושי בשמירה על תקשורת זוגית איכותית

לחץ כלכלי:

• 18.4% ממשקי הבית מדווחים על קושי לסגור את החודש
• הלחץ הכלכלי משפיע על היציבות הזוגית
• דחיית החלטות משמעותיות כמו נישואין או הבאת ילדים בשל קשיים כלכליים

תקופות לידה והורות

המדד חושף פערים משמעותיים במדיניות תומכת אבהות:

מדיניות נוכחית:

• שישה ימי חופשת לידה בלבד לאבות
• שלושה ימים על חשבון החופשה השנתית
• היעדר תמיכה מערכתית באבהות פעילה

השוואה בינלאומית:

• ממוצע של 7 שבועות חופשת לידה לאבות במדינות המדגם
• פער של 60 ימים בין חופשות ילדים להורים
• היעדר גמישות תעסוקתית בהשוואה למדינות אחרות

השפעה על בריאות ורווחה נפשית

העומס המשמעותי משפיע על בריאותם הפיזית והנפשית של גברים:

סיכונים בריאותיים:

• עבודת יתר מוגדרת כסיכון בריאותי על ידי ארגון העבודה הבינלאומי
• שחיקה פיזית ונפשית
• פגיעה באיכות השינה ובאורח חיים בריא

השפעות נפשיות:

• לחץ מתמשך בשל דרישות העבודה
• קונפליקט בין שאיפות קריירה לחיים אישיים
• תחושת החמצה בתחומי חיים שונים

השפעות כלכליות

המדד מצביע על אתגרים כלכליים משמעותיים:

עלויות חינוך:

• שיעור הוצאה פרטית על חינוך של 7.7%
• לחץ להגדיל הכנסה לכיסוי הוצאות
• השפעה על החלטות קריירה

רווחה כלכלית:

• ישראל במקום ה-28 במדד הרווחה הכלכלית
• קושי בחיסכון לטווח ארוך
• השפעה על תכנון עתידי

המלצות לשיפור המצב

שינויי מדיניות נדרשים:

• הרחבת חופשת הלידה לאבות
• קיצור שבוע העבודה הסטנדרטי
• הגדלת ההשקעה הציבורית בחינוך
• יצירת מסגרות תמיכה לאיזון בית-עבודה
• פיתוח תכניות לתמיכה בזוגיות ומשפחה
• הגברת הגמישות התעסוקתית
• שיפור מערכת התחבורה הציבורית

שינויים חברתיים נדרשים:

• שינוי נורמות תעסוקתיות
• עידוד אבהות פעילה
• קידום שוויון מגדרי בעבודה ובבית
• יצירת לגיטימציה לאיזון בית-עבודה

לסיכום, המדד למדיניות משפחה חושף פערים משמעותיים בין ישראל למדינות מפותחות אחרות בכל הנוגע לתנאים המאפשרים איזון בריא בין קריירה לחיים אישיים ומשפחתיים.

שיפור המצב דורש שינויים מקיפים הן ברמת המדיניות והן ברמה החברתית-תרבותית. התועלת משינויים אלה צפויה להיות משמעותית לא רק עבור הגברים עצמם, אלא גם עבור משפחותיהם והחברה הישראלית בכללותה.

אבות למען צדק.