הורות משותפת היא ההורות הטובה ביותר = טובת הילד

בשנים האחרונות החלו המחקרים לעבור מהסדר של משמורת בלעדית לאם למשמורת משותפת.

"111 מומחים בינלאומיים מארצות שונות מסכימים כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין Warshak, 2014 "

בשנת 2014 כל העולם המדעי של תחום התפתחות הילד התיישר סביב  מאמר הקונצנזוס של ד"ר ווארשק (Social Science and Parenting Plans for Young Children: A Consensus Report Richard A. Warshak) המסכם עמדתם שלך 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד שקובעים כי משמורת בלעדית לאם פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.  

המומחים הבינלאומיים לסוגיה תוך שהם מציינים כי כיום הרבה הורים נשואים חולקים את הטיפול בתינוק: החתלה, האכלה, רחצה, השכבה לישון, הרגעה באמצע הלילה, חיבוק בשעות היום.

בעצם, הורים לא זקוקים לרישיון להיותם הורים, וטוב שכך. הטבע צייד אנשים נורמטיביים ביכולת להיות הורים טובים דיים ללא קשר מגדרי.

כאשר הם מתגרשים, האם המצב צריך להשתנות? האם אז צריך לעבור מבחני הורות? האם ילד מתחת לגיל 6 צריך לבלות כל לילה רק בבית אחד? האם לחילופין ילדים ירוויחו משהייה לילית גם אצל אמא וגם אצל אבא?

על מנת להתמודד עם שאלות אלה נכתב מסמך הקונצנזוס הקובע כי כפי שאנו מעודדים שיתוף כל הורה בגידול הילד במשפחות עם שני הורים, הראיות המחקריות מראות כי שיתוף כל הורה בעתות גירושין צריך להוות את הנורמה בטיפול בילדים בכל הגילים, כולל חלוקת זמן בלילות עם כל הורה. מסמך הקונצנזוס מציין שיש להבטיח המשך קשר יציב של הילד עם כל אחד מההורים.

יש לעודד אפוא את שני ההורים לשהות עם הילד ולהיות אחראי לו הן ביום והן בלילה. מסמך ההסכמה התפרסם ב-Psychology, Public Policy, and Law, כתב עת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), הארגון המוביל בעולם בימינו בנושאי פסיכולוגיה. המאמר מופיע בקישור: http://psycnet.apa.org/journals/law/20/1/46.

'עיקרון טובת הילד' – הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד, למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל , השתלט ורבים יטענו כי בצדק רב, 'עיקרון טובת הילדים – best interests of the child' (להלן: "העיקרון.) " שפע מחקרים בזמן משמורת בלעדית לאם הוכיחו, כי השיטה הישנה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות: מאובדנות ועד נשירה ממסגרות חינוכיות, עבריינות ועוד. 

 ”שינה של ילדים להורים גרושים בשני הבתים של הוריהם חשובה מגיל אפס.” 

"תכניות הורות המציעות לאב ולילד להיות ביחד במשך פרקי זמן קצרים של שעתיים פעמיים או שלוש פעמים בשבוע (דוגמאת מרכז קשר), עלולות ליצור לחץ לא רצוי על הקשר עם הילד. הבה נחשוב על הלוגיסטיקה שכרוכה בהעמסת התינוק והחפצים הנחוצים במכונית, נסיעה למקום מגוריו של האב, פריקת כל הכבודה מן המכונית, האכלת התינוק וסיוע לו בהסתגלות אל לסביבה."

למעשה גם ועדות שניט ושיפמן ( שקדמו למאמר הקונצנזוס), מסתמכות על הפגיעה בילדים עקב משמורת בלעדית לאם ומציינות השימוש הציני שנעשה במשמורת בלעדית לאם לצורך המזונות. עם פרסום המאמר (הקונצנזוס)  שלמעשה גם הביע ביקורת על מי שנחשבה אחרונת המצדדות בחזקה ושימשה אסמכתא לאפלייה בישראל בידי הרווחה וארגוני הנשים –  החוקרת ג'ניפר מקינטוש (אשר התנצלה וחזרה בה.) נטשו ארגוני הנשים את עיקרון טובת הילד לטובת עיקרון טובת האישה על מנת שנשים תוכלנה להמשיך ולקבל מזונות ילדים ולהתקיים מהם למרות הפגיעה בילדים.  

דיון נרחב סביב סוגיות אלה קיבל התייחסות בישראל (פרופסור אבי שגיא-שְורץ, המרכז לחקר התפתחות הילד והחוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה יואלס ושגיא-שורץ, 2012) ועכשיו גם בזירה הבינלאומית (Warshak, 2014).

אנחנו מדברים על משמורת פיזית, לזמן השהייה בפועל עם הילד ולא למשמורת משפטית. קיימת סטיגמה לגבי משמורת פיזית במשך שנים רבות, כאשר רוב האנשים מאמינים שפשוט בגלל שהורים מתגרשים, הילדים צריכים לחיות עם אמא..

קיימת נטיה משמעותית כיום בבתי משפט למשפחה המעדיפים משמורת פיזית משותפת, אלא אם כן יש עילה משמעותית מדוע סוג זה של הסדר אינו אפשרי. הסיבות יכולות לנוע בכל מקום מהורה אחד מתעלל או מזניח, ועד שההורים פשוט גרים רחוק מדי – כל מקרה לגופו.

מחקרים מראים על השפעה משמעותית לחיוב על הילדים בהסדרי משמורת משותפת , בתחומים הבאים:

בריאות רגשית, בריאות גופנית (כולל מחלות הקשורות ללחץ) ,הישג אקדמי, בעיות התנהגותיות, יחסי הורים חורגים.

בנוסף, הורים החולקים משמורת פיזית משותפת הם אחוז קטן יותר מהמשפחות שחוזרות לבית המשפט לצורך שינויים. זה לא אומר בהכרח שמשמורת פיזית משותפת מיועדת רק להורים שהם מצוינים בהורות משותפת, או שהמקרה שלהם הוא סכסוך בעצימות נמוכה . הורים בסכסוך בעצימות גבוה שממשיכים לחלוק משמורת פיזית משותפת מאשרים את התפיסה שילדיהם (כולל רגשות ילדיהם ויחסיהם עם ההורה השני) חשובים יותר מהרגשות הרעים שלהם כלפי בן זוגם לשעבר.

ילדים החווים קונפליקט בעצימות גבוהה בין הוריהם, צפויים לחוות אותו בעצימות נמוכה יותר ועם הרבה פחות קשיים כאשר מדובר במשמורת משותפת, למרות הסכסוך בין הוריהם, הילדים ממשיכים להרגיש אהובים על שני ההורים. נוצר ביטחון רגשי ושני ההורים מעבירים לילדים את המסר הברור שהם חשובים. למעשה המסר שיקבל הילד יהיה :  הורי גרושים ועדיין "יש לי אמא ואבא למרות שהם לא ביחד", מצב זה מונע מהילד את הצורך "לבחור" בין הוריהם.

התוצאה: ההערכה העצמית של ילדים נשארת בעינה. יתרה מכך, מחקרים מראים שילדים מעדיפים גישה ברורה וקבועה לשני הוריהם.

הורים השוקלים הסדר של משמורת פיזית משותפת מודאגים לעתים קרובות מההסתגלות של ילדיהם ל"שני בתים" וכמה קשה יהיה המעבר. מחקרים מראים שילדים החיים בשני משקי בית, שאפילו יש להם שני מערכות כללים נפרדות, כמעט ולא מתבלבלים. ילדים שמרגישים בטוחים הם בדרך כלל עמידים באופן מפתיע ומעדיפים בילוי תכוף עם שני ההורים, על פני חיים עם הורה אחד במרווחים.

כמובן שיש גם חסרונות להסדר משמורת משותפת, אולם היתרונות גוברים עליהם ובעיקר בפרספקטיבה של טובת הילד.

אבות למען צדק