משמורת מלאה לאב – ימשיך לשלם מזונות לאם

בית המשפט למשפחה בחיפה: השופטת לירון זרבל – קדשאי. פסק הדין: תלה"מ 58107-10-24 פסק הדין ניתן ביום 21/12/24.

מבנה המשפחה והסדרים ראשוניים

הצדדים הם הורים לקטינה ילידת 2017, אשר התגרשו והסדירו את ענייניהם בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בדצמבר 2019. ההסכם קבע כי:המשמורת תהיה בידי האם האב יפגוש את הקטינה בימי ד' עד 19:30 וסופ"ש לסירוגין

המשמורת תהיה בידי האם, האב יפגוש את הקטינה בימי ד' עד 19:30 וסופ"ש לסירוגין, האב ישלם מזונות בסך 2,200 ₪ בחודש, ההוצאות החריגות יתחלקו שווה בשווה.

המשבר והשינוי הדרמטי

באפריל 2024 התרחש משבר משמעותי, האם חוותה התקפים פסיכוטיים חוזרים, התרחש אירוע חריג בנוכחות הקטינה, הוגשה בקשה לצו הגנה על ידי האב, הקטינה עברה למשמורת מלאה של האב.

ההליכים המשפטיים שקדמו להחלטה

האב פנה לבית המשפט בבקשה דחופה לצו הגנה, התקיימו דיונים בנוכחות גורמי רווחה, הוגשו תסקירים ודיווחים מקצועיים, מונתה אפוטרופא לדין לקטינה, ניתנו הוראות זמניות להעברת המשמורת.

התביעות המקבילות

האב הגיש שתי תביעות מקבילות, תביעה להעברת משמורת (תלה"מ 60521-05-24), תביעה להקפאת/ביטול המזונות (התביעה הנוכחית)

דיווחי הגורמים המקצועיים

שירותי הרווחה דיווחו על מצבה הנפשי הבלתי יציב של האם, האפוטרופא לדין תמכה בהשארת המשמורת בידי האב, מרכז הקשר דיווח על מפגשים חיוביים בין האם לקטינה

ניתוח נימוקי בית המשפט

הכרה בשינוי נסיבות מהותי, מעבר הקטינה למשמורת מלאה של האב, שינוי דרסטי בזמני השהות, נשיאה בפועל של האב בכל ההוצאות.

הכנסות הצדדים:  האם 7,814 ₪ נטו, האב רופא בעל מרפאה פרטית

צמצום שעות עבודת האב לטובת הטיפול בקטינה, שיקולי טובת הילדה, חשיבות המשך הקשר עם האם, הצורך בפיקוח על המפגשים, שאיפה להרחבת זמני השהות בעתיד.

כשלים בנימוקי בית המשפט

התעלמות מהמסגרת החוקית, פרשנות מפלה של החוק, אי-התייחסות לחוק המזונות המתוקן משנת 1981, התעלמות מעקרון השוויון בחובת המזונות, היעדר התייחסות להוצאות הישירות, אי-התחשבות בהוצאות החד-פעמיות של האב, התעלמות מהצורך ברכישת ציוד חדש לקטינה, הנחה שיש להמשיך חיוב מזונות חלקי ללא הצדקה כלכלית, התעלמות מהנטל הכפול על האב.

אפליה מגדרית, המשך חיוב האב במזונות למרות היותו משמורן יחיד, סטייה מעקרון השוויון המעוגן בחוק, יצירת נטל כלכלי כפול על האב

סיכום

פסק הדין משקף את הפער העמוק בין הפסיקה בבתי המשפט למשפחה לבין עקרונות השוויון וזכויות האדם של גברים.

למרות קיומה של מסגרת חוקית שוויונית (ראה תצהירו של חבר הכנסת לשעבר עקיבא נוף המסביר כי חוק המזונות תוקן בשנת 1981 והגדיר שוויון בכלכלת הילדים בין האם לאב), בתי המשפט ממשיכים להחיל פרשנות מפלה המטילה נטל כפול על אבות משמורנים.

רק שינוי מהותי בגישת בתי המשפט, לצד יישום מלא של החקיקה הקיימת, יוכל להבטיח צדק אמיתי במקרים של שינויי משמורת בידי האב ולמנוע אפליה מגדרית בדיני המשפחה בישראל.

אבות למען צדק.

קרדיט למקור: אתר פסקדין.