בית המשפט העליון הפך היום 24/10/2022 החלטה של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול, בעתירה שדנה בשאלה אם ניתן לסטות מהסדר שוויוני בחוק שנוגע לחלוקת רכוש, בשל קשר בגידה במהלך נישואין.
בית הדין הרבני קבע כי מועד הקרע יהיה החל מיום שהחלה האישה לבגוד בבעלה וכי יש לחלק את הרכוש בהתאם.
החל מחודש ינואר 2002 ניהלה האישה מערכת יחסים אינטימית עם אדם אחר במשך 10 שנים, במקביל לחיי הנישואים שלה.
ב-2014 התגרשו השניים, והוסכם כי בית הדין הרבני האזורי יכריע במחלוקת על הרכוש ביניהם, דבר המכונה “הסדר איזון משאבים”, הקובע את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג שמתגרשים.
בית הדין הרבני הגדול, קבע, כי ברירת המחדל להסדר בחוק היא שוויון, אבל בנסיבות שבהן אחד מבני הזוג מקיים מערכת יחסים אינטימית מחוץ לחיי הנישואים, נוצרת “שיתופיות מוחלשת” שלפיה חלוקת המשאבים בין בני זוג תתבצע באופן שאינו שוויוני.
שופטי בג”ץ הסכימו פה-אחד לבטל את ההחלטה של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האזורי. “נודע למשיב כי העותרת ‘בגדה’ בו עם אדם אחר במשך כ-10 שנים”.
כתב השופט פוגלמן. “בשל ‘בגידה’ זו – שאין חולק שלא השפיעה על ההתנהלות הכלכלית של משק ביתם, ועל המאמץ המשותף – ביקש לשלול מהעותרת את חלקה ברכוש הצדדים שנצבר לאחר תחילת מערכת היחסים האינטימית מחוץ לחיי הנישואין. כך הכריעו בתי הדין הרבניים שדנו בעניינם של הצדדים.
בית המשפט קבע “להורות כי פסקי הדין של בית הדין הרבני הגדול ושל בית הדין הרבני האזורי – מבוטלים.
חלף האמור, נקבע כי העותרת זכאית למחצית מכלל הנכסים (לרבות נכסי קריירה ומוניטין) שנצברו על ידה ועל ידיו החל מיום נישואיהם ועד לפרידתם, בהתאם להסדר איזון המשאבים בחוק”.
אבות למען צדק
