פורסם ב אבות למען צדק, אפליית גברים, ניכור הורי

אייל זיידנר בן 44 נרצח

אייל זיידנר – נרצח.

12 ביולי, אייל היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-44 – יום הולדתו של אייל זיידנר.

לפני שלושה חודשים נרצח אייל שכל חטאו היה להיות אבא גרוש – אתם תוהים למה נרצח?

כאשר יקחו ממך השופט , העובדת הסוציאלית, הרשמת בהוצאה לפועל, במודע את כל הסיבות לחיות מדובר ברצח.

לקחת ממך את הילדים.
לעצור אותך במשטרה בעלילות שווא
להטיל עליך חיובים כספיים בלתי אפשריים

אתם רצחתם את אייל.

יהי זכרו ברוך.

פורסם ב רצח

רצח בישראל

התופעה של רצח יש לה בהחלט היבט מגדרי. וזה הרעיון שערך חיי גברים שווים פחות, בעיקר בעיני הגברים עצמם.

גברים עושים כמעט הכל על מנת שלא לרצוח נשים אך יש להם פחות בעיה לרצוח גברים אחרים. זו מעיקרה האבירות הגברית, לפעמים יש גברים שסורחים אך הם נענשים וזה עדיין היוצא מהכלל ולא הכלל.

העניין הוא שגברים לא נולדו ככה. זה תוצאה של חינוך ומכאן הסללה. הנתונים מלמדים שרוב הגברים רוצחים אך גם רוב הנרצחים הם גברים. לא אכנס לדיון מי אחראי על ההסללה הזו, יותר או פחות, למרות שמחקרים בתחומים שונים נותנים תשובה מוחצת לכך, אך אציין שבשורה התחתונה זה כלל לא משנה כי התוצאה זהה.

והתוצאה היא שערך חיי גברים שווה פחות וערך חיי הנשים שווה יותר. התוצאה היא שיש לנו אפס חמלה לגברים וכל החמלה הולכת לנשים. זו מידת סדום כי זה לבלבל בין הסוס לרוכב ובין סיבה לתוצאה. זה כמו להגיד שלא מעניין אותי האלימות הכרוכה במילת נשים כי מי שמקדם ומבצע את זה הן נשים (יש מחקרים על זה והכל פורסם בעיתונות)

קארן סטרוהאן, אישה ממובילות התנועה לזכויות גברים, אמרה פעם שאנחנו מזהים מיזוגניה גם כשהיא אינה קיימת אבל אנחנו מתעלמים ממיזאנדריה גם כשהיא מכה בנו כמכת פטיש. השיח סביב רצח נשים ורצח בכלל מסיבה זו הוא מיזאנדרי מעיקרו כי היא עוסק בהאשמת הקורבן, הגברי ולא הנשי. וחוק האיזוק האלקטרוני לכן הוא הפאן המעשי של המיזאנדריה הזו.

ולענין הסטטיסטי:

46 תיקי רצח בסך הכל
34 מתוכם רצח גברים
12 מתוכם רצח נשים
74% מהנרצחים גברים
16% מהנרצחים נשים

חלוקה לפי מגדר:
12 נשים סך הכל
8 בפלילי
1 מתוך השמונה בידי אישה
1 מתוך השמונה בידי בן זוג

4 אלמ"ב בידי בן הזוג
גברים
34 בסך הכל
1 אלמ"ב דרגה ראשונה בידי אח
33 עבריינות גברים

רוב הרוצחים גברים אבל גם רוב הנרצחים גברים, נשים אינן הקורבן העיקרי של רצח במדינות ישראל.

הן המיעוט ובאלמ"ב, רק 33% מתיקי הרצח של נשים זה אלמ"ב ומסך כל תיקי הרצח גברים ונשים 8.7% זה אלמ"ב ו 91.3% זה עברייני.

רצח באלמ"ב הוא תופעה זניחה. אנחנו אובססיביים לגבי 8.7% של הרציחות אבל מעניין אותנו כקליפת השום ה 91.3% של הרצח!!!!

וזה מראה את סולם האמפתיה או שרשרת המזון של החמלה, אפס חמלה לגברים; אפס חמלה לנפגעי רצח פלילי ועוד לא דיברתי על זה שמעל חצי מזה נרצחים בחברה הערבית.

רצח זה בעיקר תופעה שפוגעת בגברים ולא נשים ולכן כולם מפהקים כשגברים נרצחים.

פורסם ב אבות למען צדק, גברים נרצחים

גברים נרצחים יותר

גברים נרצחים יותר.

בניגוד לתעמולה, בישראל נרצחים הרבה יותר גברים מאשר נשים, הנתון פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

רצח הוא רצח, עלינו לגנות כל רצח, בין אם המבצע הוא גבר או המבצעת אישה. לכן, בניגוד לנוהל הפמיניסטי להצדיק נשים רוצחות, ובניגוד למדיניות של ארגוני נשים להסתיר את תופעת הנשים הרוצחות לרבות הצגתן כקורבן כדוגמאת אתר וואלה, אנו מגנים את רצח הנשים בשנה אחרונה וקוראים למצות את הדין עם הפושעים – בלי אבל, בלי הנחות ובלי נסיבות מקלות.

זאת ועוד, על פניו נראה כי השנה ישנה עליה ברצח נשים אך חשוב להבין שאנו עדיין באמצע השנה ואין לדעת מה יהיו המספרים בסופה במיוחד לאור העובדה שארגוני נשים מנפחים את המספרים. לזה אגב אין השלכה על הכורך להילחם בתופעה הזו. ולכן, על אף האמור לעיל, חובה עלינו לפעול למניעת רצח ללא הבדל מגדרי.

אך כאן יש להבין שמדיניות הטיפול בתופעה מחייבת את למידתה הכנה, על בסיס עובדות וללא אג'נדות פמיניסטיות אנטי גבריות.

כשם שרופא מאבחן מחלה לפני מתן תרופה שכן טיפול שגוי יכול להביא אף לתוצאה יותר חמורה, אין הדבר שונה בתחום הזה.

הנטייה הפמיניסטית להאשים את כלל הגברים במעשים של יחידים לא יכולה ולא תוביל לשום תוצאה. זאת משום שהיא מפספסת את הפוקוס על מבצעי הפשעים החמורים ומסיתה אותם לאנשים אחרים.

מה הסיכוי של אישה להירצח על ידי גבר בישראל?

ובכן, בניגוד לתעמולה באתר הארץ, ולקמפיין המופרך של ארגוני הנשים, הממוצע הרב שנתי עומד על פחות מ 15 ובאיזור שבין 10 ל 12 נשים אך גם אם נשתמש בנתוני ארגוני הנשים שכ 20 נשים נרצחות בישראל אזי הסיכוי של אישה בישראל להירצח על ידי בעלה הוא 0.000666667. סטטיסטית נשים כמעט אינן נרצחות ובעלים אינם רוצחים את נשותיהם.

הדבר נכון עוד יותר בקרב אוכלוסית הצברים והעולים הוותיקים שם הסיכוי של אישה להירצח על ידי בעלה הוא אחד למיליון ולמרות שאין הדבר תקין פוליטית אחרוג מכללי הפוליטיקלי קורקט ואציין שיש שלוש קבוצות סיכון עבור נשים והן הרוסים, הערבים והאתיופים.
אכן, אולי ייתכן ויש כאן גוון גזעני אך מכיון שגם אשכנזים כלולים כאן נראה שטיעון הגזענות אינו מחזיק מים.

מדוע אלו הסיבות לכך? ייתכן שעבור קהילות הרוסים והאתיופים מדובר על לחצי עליה והסתגלות לתרבות שונה. באחרות כגון הרוסים ובערבים מדובר על תרבויות אלימות ולפחות הרוסית בעלי הרגלי שתיה מובהק. השורה התחתונה, שאין המדובר בסיבה מגדרית אלא לרוב תרבותית ודתית. ואם רוצים למגר את התופעה לא מספיקה תעמולה וענישה אלא חייבים גם לימוד, חינוך והדרכה.

חשוב לזכור שרובם של האנשים בקבוצות אלא נורמטיביים ולכן גם כאן הפיתרון הוא יותר חינוכי – והרתעתי במידת הצורך.

חשוב להבין דבר נוסף. אלימות במשפחה כולל רצח ופנים רבות לו אימהות רוצחות פי שתיים ילדים מאבות.

בבקשה לחופש המידע שהגישה העמותה למשטרת ישראל מסתבר שכ 40% מנפגעי הרצח באלמ"ב הם גברים וחלקן של הנשים הרוצחות מגיע לפחות עד כשליש ברצח בעלים ובני זוג בלבד. זה לא נתון זניח. אז כפי שבתחום האלמ"ב קיימת מורכבות וחשוב מכך הוא מוביל אותנו להבנה שאין דבר ייחודי בין רצח לרצח ויצירת קטגוריות פיקטיביות בין דם לדם מוביל אותנו לשימור הבעיה ולא לפתרונה.

בהקשר זה יש להבין מספר דברים נוספים. בפרסום הלמ"ס, בהשוואה למדינות OECD  ,מדינת ישראל נמצאת במקום גרוע ובלתי נתפס, היא נמצאת נמצאת במקום השביעי מתוך 36 מדינות ברצח גברים.

שיעור הנרצחים בישראל בין הגבוהים ביותר בהשוואה למדינות ה- OECD כאשר מדובר ברצח גברים אך אין כך כשמדובר בנשים. וגם כאן התרכזות לא רק בפלח קטן בתחום הרצח אלא אפילו תת פלח של אלימות במשפחה, היינו באחוזים הבודדים והתעלמות מלמעלה מתשעים אחוז היא מידת סדום שיוצרת קטגוריות מטעות שאינן מאפשרות לנו להבין את הבעיה ולתת לה טיפול הולם.

למשל, בעשור, במספרים מוחלטים, נרצחו בממוצע כ-1200 גברים , שיעור מקרי רצח גברים בישראל גבוה בהשוואה לנשים.

בהתאם לשנתון משטרת ישראל, מדובר על כ- 120  גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה ( כולל כל עילות הרצח)

העת לומר את האמת ולחדול מתעמולה, הנרצחים והנרצחות, נרצחים על רקע סכסוכים כאלה ואחרים ולא בגלל היותם גברים או נשים.

חשוב להבין גם כיצד היבטים של אפלייה, דיכוי, התעלמות מצרכי גברים, הסתה ומצד שני התעלמות מדינמיקות אבולוציוניות של תפקידי מגדר (קוד האבירות גם בעולם הפשע) דוחף את הגברים לאותם תפקידים בכדי להגן על נשים כאשר האלימות גדלה. גם כאן זה עניין של חינוך. אך גם בחינוך כדי למצוא תרופה לבעיה יש קודם לאבחנה נכון.

לצערי, השיח בנוגע לאלימות אינו מבוסס על עובדות אלא תעמולה. וזה מתכון לכישלון. מהמדיניות הזו כולנו גברים כנשים סובלים. כדי להתקדם אנחנו צריכים לזנוח את המודלים הפמיניסטיים המגדריים לרבות מודל דולות שהופרכו על ידי מיטב החוקרים ולעבור למודל מבוסס עובדות ובעיקר שמבין את הרקע הפסיכולוגי, המשפחתי והתרבותי. עד אז לצערי, נמשיך לראות את הזוועות האלו בעוצמות משתנות ומשני צידי המתרס.

קישורים:

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב גברים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

יש ללחוץ כדי לגשת אל 05_18_363t9.pdf

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב נשים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

יש ללחוץ כדי לגשת אל 05_18_363t10.pdf

פורסם ב אבות למען צדק, הסתה נגד גברים

אוניברסיטת תל אביב נותנת במה לרוצחות

אוניברסיטת תל אביב נותנת במה לרוצחות.

ביום שלישי 25.2.2020 תוענק במת כבוד, במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת תל אביב לנשים שנשפטו והורשעו ברצח בעליהן.

רוצחות מורשעות של מערכת המשפט – הן גיבורות האקדמייה התל אביבית ובית הספר לעבודה סוציאלית.

בית הספר לעבודה סוציאלית ואוניברסיטת תל אביב בכנס האמור, מהללים רצח גברים ומעניקים במה לרוצחותיהן המורשעות בשיתוף עם נציגות בכירה של מערכת המשפט, שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל!

לא תהא אקדמייה שתתן לארגוני גברים ומלכתחילה לא יעלה בדעתם של ארגוני גברים, לזמן אותם מתי מעט שרצחו נשותיהם .

עמותת אבות למען צדק באמצעות יועצה המשפטי, עורך הדין ירון מידן פנו למשרד המשפטים מחלקת החנינות, ללשכת נשיא המדינה, לנשיא אוניברסיטת תל אביב, להביע דעתם נוכח מה שנחזה כעידוד רצח גברים בידי נשים בכסות אקדמית.

קישור למכתב הרשמי

אבות למען צדק.