פורסם ב corona, אבות למען צדק

הקורונה והגברים השקופים

הקורונה והגברים השקופים.

עם התפרצות מגיפת ה COVID-19 בתחילת השנה, יותר ויותר ישראלים מתמודדים עם הרס כלכלי עצום. לפי נתוני הביטוח הלאומי בישראל יש כיום למעלה מארבע מיליון מובטלים/מוצאי חל"ת. כמיליון מהם מצטרפים חדשים לפי נתוני שירות התעסוקה. למרות שהביטוח הלאומי מדווח שהיקף התופעה גבוה מעט יותר אצל נשים, הפגיעה הקשה היא אצל גברים. וכך, למרות שמצבם של כל הגברים הורע והוא יותר קשה משל נשים, צעדים כלכליים אלו בהיעדר הגנה מונימאלית במקביל מועצמים אף יותר בקרב גברים העומדים להתגרש בתקופה לא וודאית זו וכמובן אלו שכבר התגרשו

כשמדובר בגברים גרושים שגם כך מתקשים לשרוד ללא המשבר ומגיעים פעמים רבות לפת לחם ואובדנות, אי היכולת לעמוד בתשלומי המזונות תחרוץ את גורלם לאסון וודאי. וזה שוב נכון לא רק לאלו שלא שרדו עד היום אלא שגם אותם גברים גרושים שכן עמדו בתשלומים והצליחו לשרוד ייזרקו עכשיו למעגל קסמים של אי יכולת לשרוד, התעמרות הרשויות והיעדר של מתן עזרה ורשת ביטחון כלשהי.

תחום התמודדות נוסף של גברים אלו בנוסף למזונות הוא המשמורת על הילדים ואתגריה. הפגיעה בתחום זה קשה במיוחד עבור גברים שנמצאים בהליך גירושין בעצימות גבוהה והוא חופף לא מעט עם סכנות תלונות השווא. הנושא מספר אחד שעל גברים גרושים או בהליכי גירושין להתמודד איתו הוא כיצד לנווט במים הסוערים של ההנחיות הקשות במסגרת הביקורים, בין בזמן צווי הסגר, ההוראות להישאר בבית וההכרח למשל להימנע מתלונות שווא על איחורים וגרוע מכך על סיכון הילדים.

חלק מהאבות הגרושים עלולים לדוגמא לחשוש מנסיעות מצד אחד שיחשפו את ילדיהם לנגיף, אך הם גם מודאגים שדברים לגיטימיים ינוצלו על ידי תלונות שווא כך שישפיעו לרעה על דיוני המשמורת והביקורים. חשוב לציין שקבוצת הסיכון הגדולה ביותר בתחום האובדנות היא זו של גברים שיש להם זיקה להליכי גירושין בין אם הם עדיין נשואים ונמצאים בהליך גירושין או התגרשו ונמצאים אחריו. ואם זאת, דו"ח משרד הבריאות בענייני קורונה ואובדנות מתעלם מהם, לא מזכיר אותם, חושף עד כמה גברים שקופים, לא מעניינים, במיוחד אם הם גרושים ולצערי חושף טפח מהמכה הקשה של אובדנות גברים שתנחת עלינו יותר מוקדם מאשר במאוחר.

פורסם ב אבות למען צדק, גברים נרצחים

גברים נרצחים יותר

גברים נרצחים יותר.

בניגוד לתעמולה, בישראל נרצחים הרבה יותר גברים מאשר נשים, הנתון פורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

רצח הוא רצח, עלינו לגנות כל רצח, בין אם המבצע הוא גבר או המבצעת אישה. לכן, בניגוד לנוהל הפמיניסטי להצדיק נשים רוצחות, ובניגוד למדיניות של ארגוני נשים להסתיר את תופעת הנשים הרוצחות לרבות הצגתן כקורבן כדוגמאת אתר וואלה, אנו מגנים את רצח הנשים בשנה אחרונה וקוראים למצות את הדין עם הפושעים – בלי אבל, בלי הנחות ובלי נסיבות מקלות.

זאת ועוד, על פניו נראה כי השנה ישנה עליה ברצח נשים אך חשוב להבין שאנו עדיין באמצע השנה ואין לדעת מה יהיו המספרים בסופה במיוחד לאור העובדה שארגוני נשים מנפחים את המספרים. לזה אגב אין השלכה על הכורך להילחם בתופעה הזו. ולכן, על אף האמור לעיל, חובה עלינו לפעול למניעת רצח ללא הבדל מגדרי.

אך כאן יש להבין שמדיניות הטיפול בתופעה מחייבת את למידתה הכנה, על בסיס עובדות וללא אג'נדות פמיניסטיות אנטי גבריות.

כשם שרופא מאבחן מחלה לפני מתן תרופה שכן טיפול שגוי יכול להביא אף לתוצאה יותר חמורה, אין הדבר שונה בתחום הזה.

הנטייה הפמיניסטית להאשים את כלל הגברים במעשים של יחידים לא יכולה ולא תוביל לשום תוצאה. זאת משום שהיא מפספסת את הפוקוס על מבצעי הפשעים החמורים ומסיתה אותם לאנשים אחרים.

מה הסיכוי של אישה להירצח על ידי גבר בישראל?

ובכן, בניגוד לתעמולה באתר הארץ, ולקמפיין המופרך של ארגוני הנשים, הממוצע הרב שנתי עומד על פחות מ 15 ובאיזור שבין 10 ל 12 נשים אך גם אם נשתמש בנתוני ארגוני הנשים שכ 20 נשים נרצחות בישראל אזי הסיכוי של אישה בישראל להירצח על ידי בעלה הוא 0.000666667. סטטיסטית נשים כמעט אינן נרצחות ובעלים אינם רוצחים את נשותיהם.

הדבר נכון עוד יותר בקרב אוכלוסית הצברים והעולים הוותיקים שם הסיכוי של אישה להירצח על ידי בעלה הוא אחד למיליון ולמרות שאין הדבר תקין פוליטית אחרוג מכללי הפוליטיקלי קורקט ואציין שיש שלוש קבוצות סיכון עבור נשים והן הרוסים, הערבים והאתיופים.
אכן, אולי ייתכן ויש כאן גוון גזעני אך מכיון שגם אשכנזים כלולים כאן נראה שטיעון הגזענות אינו מחזיק מים.

מדוע אלו הסיבות לכך? ייתכן שעבור קהילות הרוסים והאתיופים מדובר על לחצי עליה והסתגלות לתרבות שונה. באחרות כגון הרוסים ובערבים מדובר על תרבויות אלימות ולפחות הרוסית בעלי הרגלי שתיה מובהק. השורה התחתונה, שאין המדובר בסיבה מגדרית אלא לרוב תרבותית ודתית. ואם רוצים למגר את התופעה לא מספיקה תעמולה וענישה אלא חייבים גם לימוד, חינוך והדרכה.

חשוב לזכור שרובם של האנשים בקבוצות אלא נורמטיביים ולכן גם כאן הפיתרון הוא יותר חינוכי – והרתעתי במידת הצורך.

חשוב להבין דבר נוסף. אלימות במשפחה כולל רצח ופנים רבות לו אימהות רוצחות פי שתיים ילדים מאבות.

בבקשה לחופש המידע שהגישה העמותה למשטרת ישראל מסתבר שכ 40% מנפגעי הרצח באלמ"ב הם גברים וחלקן של הנשים הרוצחות מגיע לפחות עד כשליש ברצח בעלים ובני זוג בלבד. זה לא נתון זניח. אז כפי שבתחום האלמ"ב קיימת מורכבות וחשוב מכך הוא מוביל אותנו להבנה שאין דבר ייחודי בין רצח לרצח ויצירת קטגוריות פיקטיביות בין דם לדם מוביל אותנו לשימור הבעיה ולא לפתרונה.

בהקשר זה יש להבין מספר דברים נוספים. בפרסום הלמ"ס, בהשוואה למדינות OECD  ,מדינת ישראל נמצאת במקום גרוע ובלתי נתפס, היא נמצאת נמצאת במקום השביעי מתוך 36 מדינות ברצח גברים.

שיעור הנרצחים בישראל בין הגבוהים ביותר בהשוואה למדינות ה- OECD כאשר מדובר ברצח גברים אך אין כך כשמדובר בנשים. וגם כאן התרכזות לא רק בפלח קטן בתחום הרצח אלא אפילו תת פלח של אלימות במשפחה, היינו באחוזים הבודדים והתעלמות מלמעלה מתשעים אחוז היא מידת סדום שיוצרת קטגוריות מטעות שאינן מאפשרות לנו להבין את הבעיה ולתת לה טיפול הולם.

למשל, בעשור, במספרים מוחלטים, נרצחו בממוצע כ-1200 גברים , שיעור מקרי רצח גברים בישראל גבוה בהשוואה לנשים.

בהתאם לשנתון משטרת ישראל, מדובר על כ- 120  גברים הנרצחים בשנה, לעומת 25 נשים הנרצחות בשנה ( כולל כל עילות הרצח)

העת לומר את האמת ולחדול מתעמולה, הנרצחים והנרצחות, נרצחים על רקע סכסוכים כאלה ואחרים ולא בגלל היותם גברים או נשים.

חשוב להבין גם כיצד היבטים של אפלייה, דיכוי, התעלמות מצרכי גברים, הסתה ומצד שני התעלמות מדינמיקות אבולוציוניות של תפקידי מגדר (קוד האבירות גם בעולם הפשע) דוחף את הגברים לאותם תפקידים בכדי להגן על נשים כאשר האלימות גדלה. גם כאן זה עניין של חינוך. אך גם בחינוך כדי למצוא תרופה לבעיה יש קודם לאבחנה נכון.

לצערי, השיח בנוגע לאלימות אינו מבוסס על עובדות אלא תעמולה. וזה מתכון לכישלון. מהמדיניות הזו כולנו גברים כנשים סובלים. כדי להתקדם אנחנו צריכים לזנוח את המודלים הפמיניסטיים המגדריים לרבות מודל דולות שהופרכו על ידי מיטב החוקרים ולעבור למודל מבוסס עובדות ובעיקר שמבין את הרקע הפסיכולוגי, המשפחתי והתרבותי. עד אז לצערי, נמשיך לראות את הזוועות האלו בעוצמות משתנות ומשני צידי המתרס.

קישורים:

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב גברים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

יש ללחוץ כדי לגשת אל 05_18_363t9.pdf

שיעורי תמותה מתוקננים לגיל רצח בקרב נשים בישראל ובמדינות ה-OECD ב-2015

יש ללחוץ כדי לגשת אל 05_18_363t10.pdf

פורסם ב אבות למען צדק, זכויות הגבר, תקיפה מינית

אלימות מינית נגד גברים

אלימות מינית נגד גברים.

אלימות מינית של נשים נגד גברים ובנים היא טאבו חברתי מוכר.

אחד המאפיינים של אלימות מינית נשית נגד גברים ובנים הוא בקיומה במסגרת המשפחה, מוסווה כטיפול בילדים או תחת מטריית הזוגיות כביכול.

גברים אינם זוכים להכרה כנפגעי עבירות מין מצד אחד כאשר הסגר והעוצר מעצימים את יכולת הפגיעה בהם מצד אחד ואי יכולתם לדווח מצד אחר.

ההיסטריה סביב הקורונה, הפחד, הריחוק הפיזי הכפוי, כל אלה הם גורמי סיכון שעלולים להיות מנוצלים כנגד הגברים מתוך התסכול שחוות נשים במצב זה.

אנו קוראים לסייע מצד אחד בהגנה וטיפול בגברים ובבנים הנפגעים ומצד שני לתת עזרה לנשים שהמצב דרדר אותם למצוקה. החשיבה שזה לא קורה לנשים הינה מסוכנת!

המחקר של ה-cdc בארצות הברית חושף את האלימות המינית של נשים נגד גברים ובנים:

1 מתוך 3 גברים חווה אלימות אינטימית בזוגיות.

1 מתוך 4 גברים חווה אונס.

80% מהתוקפות מינית גברים הן נשים.

97% מהגברים שחוו אונס, אלימות פיזית במשפחה וסטוקינג היו קורבנות של נשים.

56% מהגברים חוו לראשונה אלימות מצד בת הזוג על גיל 25.

71% מהגברים שחוו ניסיון לאונס או אונס מלא, חוו אותו לראשונה לפני גיל 25.

גברים נאנסים פי 5 מנשים (1 מתוך 52 נשים ו 1 מתוך 10 גברים).

קישור למחקר הcdc

אבות למען צדק

פורסם ב אבות למען צדק, אונס, אלימות נשים, זכויות הגבר, יואב לוין

תרבות האונס – נשים אונסות גברים

תרבות האונס – נשים אונסות גברים.

תרבות אונס הגברים בידי נשים ידועה ומוכחשת, מדובר בתופעה ידועה, רבת שנים המוכחשת בידי גברים ונשים כאחד, בצד הגברי הגברים אינם מסוגלים להודות שאישה כפתה עליהם יחסי מין.

איזה גבר יעז לספר לחבר'ה כי אישה קיימה עימו יחסי מין והוא סרב, בעודו שיכור והיא כפתה את עצמה עליו!

איזה גבר יעז לפנות לתחנת המשטרה ולהתלונן שאישה כפתה עצמה עליו – היא אנסה אותו!

לפמיניסטיות זה מסתדר לא רע בכלל, ההכחשה הגברית הסוחפת לתופעה אשר ידועה שנים רבות מאפשרת להן לאנוס גבר ולא לשאת באחריות,

לגנוב זרע מגברים, לכפות אבהות. וכמובן לדרוש מימון בדמות מזונות ומחצית רכושו על עבירה פלילית שהיא ביצעה.

מה זה,אונס גברים:

קיום יחסי מין של אישה עם גבר בהעדר הסכמה של הגבר (לא מעשה סדום).

לפי הגדרה של ה- CDC בארצות הברית, אונס שחל על גבר בידי אישה בבחינת היותו נאנס לחדור אותה מתרחש כאשר נכפה על הגבר או היה ניסיון לגרום לו לחדור מינית אישה ללא הסכמתו, בין כתוצאה משימוש בכוח פיזי או כאשר הגבר אינו מסוגל לתת הסכמה עקב היותו שיכור מדי, לא במודעות מלאה או מסומם, ( למשל חסר יכולת, חסר הכרה או חוסר מודעות) ובין אם השתמש באלכוהול מרצון או שהשימוש באלכוהול או בסמים נעשה שלא מרצונו (קרי סומם על ידי האישה).

בניגוד למקובל לחשוב אונס של גברים בידי נשים קיים בשכיחות גבוהה.כמובן, שאין סטטיסטיקה לנושא בישראל.

החוק בישראל:

חוק העונשין בישראל לא מכיר באונס גברים בידי נשים, הוכחה להכחשה ניתן למצוא בנסיון לתקן את העיוות בשנת 2009, התיקון לחוק עלה על רקע חשיפת תופעת אלימות מינית של נשים כלפי קטינים והעדר מענים במסגרת החוק.

הוגש תיקון לחוק העונשין תיקון מס' 106 – אינוס על ידי אישה, כמובן שהתיקון לחוק לא עבר לאור התנגדות ארגוני הנשים.

https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=318732

מהנעשה בעולם, מחקר של ה-cdc בארצות הברית חושף את האמת, נשים אונסות גברים:

1 מתוך 3 גברים חווה אלימות אינטימית בזוגיות.

1 מתוך 4 גברים חווה אונס.

80% מהתוקפות מינית גברים הן נשים.

97% מהגברים שחוו אונס, אלימות פיזית במשפחה וסטוקינג היו קורבנות של נשים.

56% מהגברים חוו לראשונה אלימות מצד בת הזוג על גיל 25.

71% מהגברים שחוו ניסיון לאונס או אונס מלא, חוו אותו לראשונה לפני גיל 25.

גברים נאנסים פי 5 מנשים (1 מתוך 52 נשים ו 1 מתוך 10 גברים).

קישור למחקר:

https://www.cdc.gov/violenceprevention/datasources/nisvs/men-ipvsvandstalking.html

לסיכום: גברים חווים אונס מידי נשים.

קרדיט: יואב לוין, מחלקת מחקר בעמותה.

אבות למען צדק.

פורסם ב כללי

אם נעצרה בחשד להתעללות בילדיה

האמת צריכה להאמר – נשים אלימות לא פחות מגברים, מבלי להתייחס למקרה האמור בפרסום, נשים אלימות הרבה יותר מגברים כלפי ילדים וזאת בניגוד לתעמולה הרווחת בישראל בחסות ארגוני הנשים.

כמו כן, בשנה האחרונה נחשף הציבור למעשי האלימות של נשים (גננות וסייעות) כלפי ילדים ופעוטות.

ממחקרים מהעולם ומנתוני המועצה לשלום הילד עולה, כי ילדים נרצחים פי 2 בידי אמהות מאשר אבות, רוב האלימות כלפי ילדים נעשית בידי נשים, אימהות מתעללות בילדים פי-2  מאשר אבות, בנים נפגעים מאלימות במשפחה יותר מבנות.

העדר אכיפה מצד הרשויות כלפי נשים אלימות, אכיפה בררנית וענישה סלחנית בבתי המשפט – מעודדת את המשך הפגיעה בילדינו.

תנועת אבות למען צדק, דורשת משרותי הרווחה, משטרת ישראל ובתי המשפט למגר את האלימות ללא הבדל מגדרי.

https://www.20il.co.il/אם-נעצרה-בחשד-להתעללות-בילדיה/