בואו נדבר על המושג שוויון, לרובנו לא נתון לפרשנות, מאוד ברור – נכון?
האם ברור לכם, שאתם מתכוונים לשוויון פורמאלי וארגוני הנשים מדברות ופועלות לשוויון מהותי?
גישת השוויון המהותי גורסת כי שוויון פורמלי אינו שוויון מספק, משום שיש להתחשב בהבדלים בין גברים ונשים ולשיטתן נשים מופלות, ולכן לצורך הבטחת שוויון מהותי הן פועלות בהעדפה מתקנת לנשים ואפלית גברים.
במסגרת גרסת השוויון המהותי – לגיטימי להפלות גברים ואבות בחקיקה, בפסיקה, בתקנות, ברשויות.
ולכן, כאשר :
400 גברים מתאבדים בשנה – זה שוויון מהותי.
1800 ילדים נשלחים למרכז קשר לפגוש את אביהם לשעה בשבוע – זה שוויון מהותי.
3600 נשים מעלילות אונס על גברים – זה שוויון מהותי.
427 גברים מסורבי גט ואפס אכיפה נגד הסרבניות – זה שוויון מהותי.
מחצית מכל הנכסים בגירושין עוברים לידי האישה שלא עבדה יום בחייה – זה שוויון מהותי.
האבא ישלם מזונות לילדיו בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלו ולא לפי הכנסה בפועל, גם אם יגיע לפת לחם – זה שוויון מהותי.
הדין האישי הסלקטיבי מחייב גברים רק כאשר הכסף והנכסים עוברים לנשים – זה שוויון מהותי.
האבא נדרש להוכיח מסוגלות הורית – זה שוויון מהותי.
בפרקליטות המדינה ומשרד המשפטים 68% נשים – זה שוויון מהותי.
עורכי דין בסיוע המשפטי 77% נשים – זה שוויון.
שופטי בית המשפט למשפחה 61% נשים – זה שוויון מהותי.
רשם הוצל"פ במעמד שופט 70% נשים – זה שוויון מהותי.
שירות המדינה 62% נשים – זה שוויון מהותי.
מינהל הכנסת 60% נשים – זה שוויון מהותי.
מורים והוראה 80% נשים – זה שוויון מהותי.
עבודה סוציאלית 86% נשים – זה שוויון מהותי.
לימודים באקדמיה 59% מכלל בוגרי האקדמיה הן נשים – זה שוויון מהותי.
58% מכלל בוגרי תואר ראשון הן נשים – זה שוויון מהותי.
63% מכלל בוגרי תואר שני הן נשים – זה שוויון מהותי.
53% מכלל בוגרי תואר שלישי הן נשים – זה שוויון מהותי.
וזה רק קצה הקרחון, בפעם הבאה שאתם הגברים מניפים את נס השוויון תזכרו, שוויון הוא סובייקטיבי, לשיטתן נשים מופלות ונדרש להמשיך לקדם שוויון מהותי.
יום הגבר הבינלאומי מצוין במרבית מדינות העולם בתאריך 19/11/2020, יום זה הינו הזדמנות לעצור לרגע לחשיבה משותפת, יום זה נועד לקדם מספר מטרות, אשר רוכזו לשישה נושאים מרכזיים המהווים את ליבת יום חשוב זה:
על מנת לקדם מודל גברי חיובי. לא רק כוכבי קולנוע וספורטאים, אלא גברים במקצועות יומיומיים שחיים חיי יושר וצניעות.
על מנת לחגוג את תרומתם החיובית של גברים לחברה, למשפחה, לנישואים, להורות ולסביבה.
על מנת להתמקד בבריאות הגברים ובאיכות חייהם; חברתית, רגשית, פיזית ורוחנית.
על מנת להדגיש אפליה נגד גברים; בתחומים של רווחה, מעמד חברתי, ציפיות ומשפט.
על מנת לשפר את היחסים בין המינים ולקדם שוויון זכויות והזדמנויות.
על מנת ליצור עולם בטוח יותר, וטוב יותר; שבו אנשים יכולים להרגיש בטוחים ולצמוח כדי למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.
על מנת שתהיינה זכויות אדם וזכויות אזרח לנשים, חובה שתהיינה מובטחות גם זכויות האדם וזכויות האזרח של גברים.
בישראל שנת 2020, הרשויות החל מנשיא המדינה, דרך כנסת ישראל וכלה בציבור, מעדיפים להמשיך באפליית גברים ומתעלמים נחרצות מציון יום זה.
אם תשאלו את הפרקליטות, הם יטענו בפניכם שאין דבר כזה תלונות שווא ו/או עלילת כזב של נשים נגד גברים, לכבוד יום הגבר הבינלאומי החל בתאריך 19/11/2020 החלטנו לעסוק במיתוס תלונות השווא.
כאשר הסטטיסטיקה שותקת יתר על המידה, זה המקום לשאול בצדק, הכיצד יתכן שקיים אפס מוחלט.
העדר נתונים בסטטיסטיקה אינה הוכחה להעדר עבירת תלונת שווא: הכיצד תהיה סטטיסטיקה כלשהי בנושא אם לא מגישים כתבי אישום והפרקליטות נאחזת בהנחיה 2.5 המורה לא להגיש כתבי אישום נגד נשים שהעלילו ו/או הגישו תלונה במשטרה ו/או עדות וחזרו בהן (מילה מכובסת לעלילה).
בשנת 2017 , סגרה הפרקליטות 3218 תיקי עבירות מין כנגד 3750 חשודים ללא הגשת כתב אישום.
אני מתייחס כאן לעבירות המין מנקודת סבלם של גברים נפגעי עלילה ולא מנקודת מבטה של מתלוננת השווא – נסו לחשוב על גבר במשפחה שלכם שהעלילו עליו אונס, מדובר בקלון שלא ירפה ממנו לכל חייו.
עיון בנתונים מראה לנו כי 13% נסגרו בעילת חוסר אשם, זאת אומרת 418 גברים שחרב עליהם עולמם אבל שוב לא נמצא 418 נשים העומדות לדין בגין תלונת שווא, הרס חייהם ונפשם ומשפחתם של גברים אלה.
11% נסגרים בעילה של "נסיבות הענין אינן מצדיקות כתב אישום" , זאת אומרת שהגענו -24% מהתלונות שכלל לא היו צריכות להגיע למשטרה והגענו * 771 גברים* שחרב עליהם עולמם.
4% נוספים , נסגרים בעילה של "אין עבירה פלילית" , שהם 128 גברים נוספים שחרב עליהם עולמם.
נעצור כאן, לא נדבר על אותם 68% הנסגרים בעילת חוסר ראיות.
899 גברים, שהתלונה נגדם נסגרה בעילה ברורה שאין במעשיהם שמץ של עבירה פלילית – מה עם אותם גברים? מי יחזיר להם את חייהם וכבודם?
היכן כתבי האישום בגין תלונות שווא בעבירות מין ואונס, האם האג'נדה השלטת בפרקליטות הינה של אכיפה בררנית נגד נשים, החל מהתעללות בפעוטות וכלה בהתעללות בגברים בתלונות שווא על אונס.
ורגע לפני סיום, ידקלמו לכם שיש 2% תלונות שווא, אתם יודעים מה..אני מוכן להסתפק ב- 75 כתבי אישום נגד אותן 2% מתלוננות שווא! דרך אגב מדובר מיתוס פמיניסט, המקור לטענה שהיקף תלונות השווא בגין אונס הוא 2% הוא ספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר משנת 1976.
בנוגע לאלמ"ב, נשאיר לפעם הבאה, רק אציין כי בשנה מוגשות כ-20,000 תלונות בגין אלימות של הגבר נגד האישה, 85% נסגרים ללא כתב אישום.
שדולת הנשים טוענת לאפליה בבית המשפט העליון, אנחנו טוענים לאפליה בפרקליטות המדינה ומשרד המשפטים 68% נשים, ברשם הוצל"פ במעמד שופט 70% נשים, בשופטי בית המשפט למשפחה 61% נשים, מקרים מובהקים של אפליה מגדרית, אשר רחוק מאוד מלהיות ייצוג שווה או הולם לגברים.
ואם כבר אז…לדרוש אפליה מתקנת באקדמיה.
לימודים באקדמיה 59% מכלל בוגרי האקדמיה הן נשים, 58% מכלל בוגרי תואר ראשון הן נשים, 63% מכלל בוגרי תואר שני הן נשים, 53% מכלל בוגרי תואר שלישי הן נשים.
הגיעה העת לתקן את העוול הזה, ואנו נמשיך לפעול לשם כך, עד שבכל גוף ציבורי יהיה ייצוג הולם לגברים.
היום מתקיים בוועדה לזכויות הילד בכנסת, דיון בנושא, "ביקורת על מערכות הרווחה בקשר בין הורים וילדים"
נייר עמדה זה עוסק בכישלון משרד הרווחה במניעת ניכור הורי כלפי אבות גרושים ואי הסדרת טיפול בילדים.
למרות שעברה מעל שנה מהכישלון המהדהד שמוזכר בדוח מבקר המדינה (פורסם ביום 6/5/2019 ), משרד הרווחה ממשיך במדיניות מוטה מגדרית אשר פוגעת בילדים.
משרד הרווחה כושל וגורם נזק מתמשך באמצעות:
א. זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים. ב. העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין ילדים להוריהם. ג. העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת מוטה מגדרית. ד. מרכזי קשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות ( 85% מהילדים הנשלחים למרכז קשר, חיים בבית האם ונמנע מהם קשר עם האב, 15% הינם ילדים בסיכון כחלק מהשמה חוץ בייתית). ה. העדר מענים ייעודיים לילדים. ו. כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ"י רוב). המענה לכישלון משרד הרווחה:
עשרות שנים ידוע באקדמיה בעולם, כי בנושא אלימות במשפחה קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, ובנוגע לאלימות כנגד ילדים, לפי כל המחקרים, נשים מסוכנות הרבה יותר לילדים.
משבר הקורונה יצר לגברים רבים, סיטואציה משפחתית בלתי אפשרית. גברים רבים חוו אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות נפשית, אלימות מינית ואלימות פיזית מבנות זוגם ולצערנו, מרביתם חוששים להתלונן – העמותה הוצפה בפניות מגברים במצוקה ולצערנו, לא יכולנו לסייע למרביתם.
אלימות במשפחה אינה תופעה מגדרית, אלא מחלה חברתית רעה, שפוגעת לא רק בנשים אלא גם בגברים. בעמותת אבות למען צדק, מכירים את הנתונים והמחקרים, שמצביעים על סימטריה באלימות בין בני זוג במשפחה. כמו כן, ברצוננו להסב את תשומת הלב, לידיעות על תת הדיווח והחשש של גברים מפניה לעזרה, שמא יחוו התעללות נוספת מידי גורמי אכיפת החוק בבואם להגיש תלונה על אלימות בת הזוג – תופעה שמוכרת לנו כ'מעצר המתלונן'!
בשנתון משטרת ישראל ניתן לראות, כי 37% מהתיקים שנפתחו בגין אלימות בין בני זוג, היו בגין תלונות של גברים נגד נשים. 7,184 תיקים על אלימות של בת הזוג נגד בן הזוג – אשר קמפיין עיריית מודיעין בנושא, מתעלם מהם לחלוטין.
כמו כן, אנו מתריעים זמן רב, על תופעות אלו ומחלקת המחקר שלנו הביאה עדויות לקיומן, הן בהיבט האלימות הזוגית לסוגיה, הן בהיבט מעצרי שווא של גברים נפגעי אלימות נשים, כמו גם תת הדיווח, תוצאת החשש המוצדק.
לסיכום: אלימות של נשים כלפי גברים, כלפי נשים וכלפי ילדים קיימת. היא תופעה נפוצה ואינה זניחה. היא כוללת אדישות וסלחנות של המערכת המשפטית כלפי האלימות הנשית. אנו תקווה שבתפקידך, כראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל, תתן מענה לתופעה ולזכויות הגברים להגנה מפני אלימות נשים.
במסגרת הקמפיין העירוני למניעת אלימות במשפחה, לאור הסימטריה באלימות במשפחה, ראוי לתקצב מענים לגברים נפגעי אלימות במשפחה במידה זהה.
זאת ועוד, מוצע לקדם במודיעין-מכבים-רעות, הקמת מרכזי סיוע לגברים במשבר, אשר יתנו מענה רוחבי לסוגיית גברים נפגעי אלימות במשפחה, כן יש לתקצב קו מצוקה ייעודי לגברים, מקלטים לגברים מוכים, וכפעולה משלימה, מוצע לתקצב, מסגרות לטיפול בנשים אלימות.
מקורות לסימטריה באלימות בין בני זוג: הראיות, ההכחשה וההשלכות על מניעה וטיפול ראשוניים.
פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר. נחשב כמומחה מספר אחד בעולם ללא עוררין בנושא האלימות במשפחה, מחקריו מראים באופן מובהק כי אלימות במשפחה מאופיינת ע"י סימטריה מגדרית והדדיות, התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עיוות של הנתונים.
פרופ' בן דוד, ראש המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה (WSV), ופרס Center Dubrovnik על תרומתה להוראה הויקטימולוגיה.
תומכת בעמדתו של שטראוס וכתבה מאמר תחת הכותרת "הפמיניזציה של האלימות במשפחה".
המאמר מסביר את התהליכים שהביאו לכך שקיימת הדגשה על אלימות כלפי נשים במשפחה או בזוגיות, תוך התעלמות ואפילו הכחשה של אלימות נשים כלפי גברים.
הצעת התיקון לחוק איזוק אלקטרוני, עברה בוועדת השרים באמצעות מחקרים ותעמולה פסאודו-מדעית , חצאי אמיתות, שקרים, ושימוש בנתונים, מבית היוצר של הפמיניזם הישראלי הרדיקאלי הנוטפת שנאת גברים.
בהתאם למידע שנמסר לנו ממשטרת ישראל, במסגרת חוק חופש המידע, ומחקרים אמפיריים אמיתיים, עליהן אמורה הייתה הכנסת להתבסס בעת בחינת נושא האלמ"ב, הנתונים הם כדלקמן:
עובדה ראשונה: אלימות במשפחה חוצה מגדרים, קיימת סימטריה באלימות במשפחה.
עובדה שניה: בניגוד לתעמולה, השנה נרצחו 5 נשים בידי בן הזוג ולא 12 נשים!!!
עובדה שלישית: הסיכוי של אישה יהודיה להרצח עולה על אחת למיליון, סטטיסטית לא מדיד.
עובדה רביעית: נשים אלימות ומסוכנות לילדים יותר מגברים, 70% מהפגיעה בילדים הינה מעשה ידי נשים.
עובדה חמישית: 20% מהנרצחים באלמ"ב הינם גברים הנרצחים ביחס של אחד לארבע. יחס סטטיסטי שאינו זניח ביחס לנתון רצח נשים באלמ"ב.
עובדה שישית: 85% תלונות שווא באלמ"ב, שהם 15,000 גברים נרדפים בידי נשים, ואפס כתבי אישום בגין תלונת שווא.
עובדה שביעית: 7,000 תלונות בשנה של גברים נגד נשים אלימות, לא מטופלים ובדרך כלל הגבר נעצר ומורחק מביתו.
עובדה שמינית וחשובה ביותר: איזוק אלקטרוני לא יכול למנוע מאישה או גבר לרצוח את בן הזוג.
מטרת התיקון לחוק, אינה מניעת אלימות במשפחה ורצח, אלא איזוק אלפי גברים בשנה בחסות 85% תלונות השווא ( 15,000) באלמ"ב תוך התעלמות מוחלטת של הפרקליטות מהתופעה. או שמא, מדובר בחלק מתוכנית השלבים והפתרון הסופי המתוכנן הנו "מכלאות לגברים".
התיקון לחוק יתן בידי נשים הזדמנות להמשיך, לפגוע ולהתעלל בבנים שלנו. אמצעי נוסף באלימות ההולכת וגוברת נגד גברים בישראל, תוך שלילת זכויות אדם בסיסיות.
ארגוני הנשים הכריזו מלחמה נגד הגברים, הבנים של כולנו , החוק הינו המשך הדמוניזציה של הגברים, ובעיקר – איזוק אלקטרוני לא ימנע אף רצח.
אבות למען צדק, קוראים לכם לחתום על עצומה, מטרתה תיקון חוק העונשין, כך שניכור הורי יוכר כעבירת התעללות בקטין שדינה 7 שנות מאסר.
ניכור הורי הפך לרעה חולה והיקפה גדל ביחס ישיר לגידול בהיקף המשפחות המתגרשות.
ניכור הורי הוא אמצעי בלתי חוקי, בלתי מוסרי, מישום פגיעתו ההרסנית בנפשם של הילדים.
אימהות ואבות מנכרים, יחד עם זאת הנפגעים העיקריים מניכור הורי הם גברים, נשים נפגעות מניכור הורי אך היחס הוא שנשים מנכרות הרבה יותר מגברים. אחת הסיבות לכך היא האפליה כנגד גברים באמצעות "חזקת הגיל הרך" הנהוגה בישראל והיעדר זכות שווה להורות בעת גירושין.
ראיון ברדיו גלי ישראל, חושפת לציבור גלי בת חורין בראיון עם יוני קאפח "מאבות למען צדק" את שידוע לנו זמן רב – לגברים אין זכויות בישראל וגברים גרושים חווים טרור מגדרי.
אובדנות גברים בישראל, זעקת השבוע של רפאל בשארי עדיין מהדהדת, בכל שנה ישנם מאות רפאל אשר קולם אינו נשמע.
בשנתון משרד הבריאות לשנת 2019 המבוסס על נתוני 2016 (שאלה בפני עצמה 3 שנים אין נתונים?) מגלה לנו שקיימים 390 אירועי אובדנות בשנה בהערכת חסר של כ-25% (מקרי אובדנות שאינם מדווחים) .
321 גברים התאבדו, 69 נשים התאבדו, 82% מהמתאבדים הינם גברים, פער אובדנות מגדרי גדל לכמעט אחד לחמש ( 1:5) , על כל חמישה גברים המתאבדים מתאבדת אישה אחת.
מכאן לסוגיה אודותיה קיים ויכוח רב שנים, היקף האובדנות בקרב גברים גרושים, הדוח מגלה לנו ששיעור האובדנות בקרב הגרושים (רשומים במרשם האוכלוסין כגרושים) גבוה פי-7.2 יותר מרווקים ונשואים ומאידך במספרים המוחלטים קיימת סתירה מהותית – למרות הסתירה, משרד הבריאות טוען שיותר גרושים מתאבדים, חלק מהתשובה לסתירה נעוץ בהעדר פילוח בתת קטגוריה כגון: גבר בתהליך גירושין שמתאבד מופיע "נשוי" או "רווק" אם הוא לא התחתן, גרושים לא נשואים בשנית/לא בזוגיות, גרושים נשואים בשנית, נשואים בהליכי גירושין, גרושים ידועים בציבור, גרושים בזוגיות שאינה נישואין או כידועים בציבור ועוד.
השאלה, האם מדובר בגבר גרוש או רווק או נשוי אינה רלוונטית – מדובר במעל 300 גברים בשנה שאין עבורם מענה למצוקה ושולחים יד בנפשם – חובתנו לנסות להצילם, חובת משרד הבריאות לחדול להתעלם ולהתכחש לתופעת האובדנות בקרב גברים – הגיע העת להקים מרכזי סיוע לגברים במצוקה.
מדינת ישראל, המדינה האחרונה בעולם הנאור המפלה בחקיקה אבות לילדים על בסיס מגדרי.
בית המשפט העליון במקסיקו ביטל את הסעיף בחוק דיני המשפחה, המעניק אוטומטית משמורת על ילדים צעירים לאמהות בתיקי גירושין (הקרוי בישראל חזקת הגיל הרך), בית המשפט העליון במקסיקו קבע (ביום חמישי 22/11/2019 ) כי הסעיף המסדיר את משמורת הילדים מתחת לגיל 12 אינו חוקתי בגין אפלייה מגדרית
הפסיקה התבססה על עקרון השוויון ועל טובת הקטינים, זאת ועוד נאמר בהחלטה שהסעיף בחוק פוגע ביכולתם של השופטים להפעיל את שיקול דעתם לטובת הקטינים ואת הנסיבות האינדיבידואליות לכל מקרה.
השופטים ציינו, כי החזקה המוקדמת לטובת האמהות לא רק שאיששה את הסטריאוטיפים המגדריים המסורתיים וסתרה את הדרישה הראויה למיגור התפיסה המסורתית של תפקיד האישה ,למעשה הכשילה את מיגור התופעה.
רקע:חזקת הגיל הרך (במקור – Tender Years Doctrin), חזקה שירשנו מהבריטים, שם שלטה משך 100 שנים (1870-1970), חזקה שלמעשה מבוססת על החלפת הזכות הקניינית המוחלטת של האב בילדיו (כפי שהיה למעשה במרבית העולם) קודם לכן, בעיקרון שהפך בישראל ל'עיקרון על של טובת הילד' (במקור הבריטי –' best interests of the child').החזקה הניחה הנחה מוטעית שטובת הילד אצל אימו בגילאים הצעירים.
המצב המשפטי בישראל:ישראל המדינה היחידה בעולם המערבי בה החזקה עדיין שרירה וקיימת ומהווה חלק מן החוק המפלה בס' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:
קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים, לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
החזקה במדינות הנאורות:במדינות העולם, חזקת הגיל הרך בוטלה. הסיבות לכך רבות, ובין היתר ניתן למנות את: אמנת האו"ם לזכויות הילד 1989 ,אמנת האו"ם בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, 1966 ,סעיף 8 באמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד.
האמנות הבינלאומיות ברורות, לכל ילד זכות לקשר משמעותי עם שני הוריו, גבר ואישה שווים זה לזה גם במישור של דיני משפחה.
אוסטרליה:בשנת 2006 נקבע בחוק ,חזקה של אחריות הורית משותפת. נקבע כי עקרון טובת הילד הוא השיקול העליון בהחלטות הנוגעות לגביו.
ארצות הברית:בכל 50 המדינות בארה"ב, קיים חוק המסדיר את קביעת המשמורת על ילדים על-ידי בית-המשפט בעת גירושים או פירוד. מאז שנות ה-70 בוטלה חזקת הגיל הרך ברוב המדינות ברחבי ארה"ב, המדינה האחרונה בארה"ב שבה הייתה נהוגה חזקת הגיל הרך הייתה מערב וירג'יניה ואף שם בוטלה בשנת 1979 .
בריטניה:אין חזקה בבריטניה, אין העדפה של אימהות על פני אבות. החוק הבריטי משנת 1989 קובע שטובת הילד הוא העיקרון המנחה את בית המשפט.
דנמרק:בדנמרק אין חזקה המעדיפה את משמורת האם. בשנת 2007 נקבע בחוק המתעדף משמורת המשותפת כברירת מחדל.
ניו זילנד:בחודש יולי 2005 נכנס לתוקפו חוק אשר הגדיר מחדש את נושאי האפוטרופסות והמשמורת ההורית. החוק שם דגש על זכויות הילד, מציב את טובת הילד במרכז ומתמקד באחריות ההורית כלפי הילדים במקום בזכויות ההורים על הילדים.
ספרד:בשנת 1990 בוטלה חזקת הגיל הרך. מאז שנת 2000 יש בספרד מגמה של הענקת משמורת משותפת.
קנדה: בחוק אין חזקה המעדיפה את האם, והוא אף חותר למעורבות מקסימלית של שני ההורים בגידול הילד.
סין:בחוק דיני המשפחה והמשמורת משנת 2001 נקבע שוויוניים לחלוטין.
בלגיה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
גרמניה: לא קיימת חזקת הגיל הרך.
הולנד:לא קיימת חזקת הגיל הרך.
צרפת:לא קיימת חזקת הגיל הרך.
שבדיה:לא קיימת חזקת הגיל הרך.
נימוקים לביטול החזקה:
בנוסף לאמנות הבינלאומיות, החזקה בוטלה בכל מדינות המערב משתי סיבות מרכזיות:הראשונה פגיעה חוקית בעיקרון השוויון (ארה"ב אנגליה – 1970) והזכות להורות כולל באמנת זכויות הילד שישראל חתמה ואשררה (1989-1991) שם נאסרת בס' 2 לאמנה הפליית הורה על רקע מגדרי.
פגיעה חוקתית בעיקרון השוויון ואיסור האפלייה על רקע מגדרי, דוגמת התיקונים ה – 19 וה – 14 לחוקה האמריקאית. זאת בהתאם לפסקי הדין שניתנו בראשית שנות ה – 70 במדינות השונות בארה"ב. באשר עד ראשית אמצע שנות ה – 80, ברוב שלא לאמר, כל מדינות ארה"ב בוטלה החזקה.
וכך גם באנגליה שם הובילו מחאות חלקן אלימות של ארגוני גברים, את ביטול החזקה, תוך השפעה על פסיקות בתי המשפט האנגליים.
השניה והחשובה ביותר: 'עיקרון טובת הילדים' – הוכרע באופן חד משמעי על ידי כל חוקרי הילדים המובילים בעולם להתפתחות הילד :למעשה בכל העולם המערבי, גם במדינות שלא ניתן לטעון כי הושפעו מהמשפט המקובל , השתלט ורבים יטענו כי בצדק רב, 'עיקרון טובת הילדים – best interests of the child' (להלן: "העיקרון" ).
שפע מחקרים בזמן קיום החזקה הוכיחו, כי החזקה פוגעת בהתפתחות ילדים באינספור צורות: מאבדנות ועד ועד נשירה ממסגרות חינוכיות, עבריינות וכדומה.
ב – 2014 כל העולם המדעי של תחום התפתחות הילד התיישר סביב מאמר הקונצנזוס של ד"ר וורשק המסכם עמדתם שלך 111 חוקרים מובילים בעולם בתחום התפתחות הילד שקובעים כי החזקה פוגעת בילדים. המאמר אומץ כמובן גם על ידי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.
למעשה גם ועדות שניט ושיפמן (שקדמו למאמר), מסתמכות על הפגיעה בילדים עקב החזקה ומציינות השימוש שנעשה בחזקה לצורך המזונות.
עם פרסום המאמר (הקונצנזוס) שלמעשה גם הביע ביקורת על מי שנחשבה אחרונת המצדדות בחזקה ושימשה אסמכתא לאפלייה בישראל בידי הרווחה וארגוני הנשים – החוקרת ג'ניפר מקינטוש (אשר התנצלה וחזרה בה).
נטשו ארגוני הנשים את 'עיקרון טובת הילד לעיקרון' למען 'עיקרון טובת האשה' על מנת שנשים תוכלנה להמשיך ולקבל מזונות ילדים ולהתקיים מהם למרות הפגיעה בילדים.
הדרישה הבלתי מתפשרת של תנועת אבות למען צדק:
ברור לכל בר דעת שחזקת הגיל הרך נשללה באופן חד-משמעי וגורף על-ידי מומחים בינלאומיים, במסמך הקונצנזוס של 111 המומחים מועלית אף הסכמה כי תינוקות ופעוטות זקוקים לטיפול לילי של שני ההורים אחרי פרידה או גירושין, מגיל ינקות.
מדינות העולם הפנימו ויישמו, הלכה למעשה, את האחריות ההורית המשותפת באמצעות ביטול חזקת הגיל הרך, תוך מתן מענה ראוי לטובת הילד כערך עליון, מאידך מערכת הרווחה ומערכת המשפט בישראל, אינם שמים את טובת הילד כערך עליון.
לאור מחקרים מדעיים מוכחים בעולם, אמנות האו"ם – חזקת הגיל הרך הינה חזקה שאין לה כל תוקף חוקי מוסרי וערכי.
חזקה זו מבטלת את זכות האבות, המדינה אינה עושה מספיק לביטולה, מונעת מהם את הזכות הטבעית להורות, גורמת להם לנזקים נפשיים וכלכליים, ומונעת מהם את הקשר עם ילדיהם האהובים.
הדרישה היא ברורה ובלתי מתפשרת – ביטול ומחיקה לאלתר של סעיף 25 בחוק האפוטרופוס הקרוי חזקת הגיל הרך.
מדינת ישראל נותרה אחת המדינות האחרונות בעולם המפלות בחקיקה אבות לילדים על בסיס מגדרי.
מקסיקו ביטלה את חזקת הגיל הרך,בית המשפט העליון במקסיקו ביטל את הסעיף בחוק דיני המשפחה, המעניק אוטומטית משמורת על ילדים צעירים לאמהות בתיקי גירושין (הקרוי בישראל חזקת הגיל הרך).
בית המשפט העליון במקסיקו קבע (ביום חמישי 22/11/2019 ) כי הסעיף המסדיר את משמורתם של ילדים מתחת לגיל 12 אינו חוקתי בגין אפלייה מגדרית
הפסיקה מבוססת על עקרון השוויון ועל טובת הקטינים. זאת ועוד נאמר בהחלטה שהסעיף בחוק פוגע ביכולתם של השופטים להפעיל את שיקול דעתם לטובת הקטינים ואת הנסיבות האינדיבידואליות של כל מקרה.
עוד נאמר בהחלטה, כי החזקה המוקדמת לטובת האימהות לא רק שאששה את הסטראוטיפים המגדריים המסורתיים, זאת ועוד אף סותרת את הדרישה הראויה למיגור התפיסה המסורתית של תפקיד האישה ומכשילה את מיגור התופעה.
