תסמונת ניכור הורי, הינו מצב בו מתפתח יחס של ניכור של ילד כלפי אחד מהוריו וזאת כאשר אין סיבה מוצדקת. מקרים אלה מוגדרים כתסמונת ניכור הורי אשר מזינה את עצמה נוכח הסתה של הילד על ידי אחד ההורים הגורמת לו להדחיק כל רגש חיובי כלפי ההורה השני. מצב של ניכור הורי מגיע עד לידי כך שהילד בעצמו תורם לתחושת הניכור וזאת על ידי השמצת ההורה האחר והצגת טענות והאשמות כלפיו וזאת ללא ביסוס ואחיזה במציאות.
כיום, מנצלים משמורנים רבים ( מרביתם אימהות, כך על פי מחקר אמפירי שבוצע בקנדה) את הקטין למאבק במי שאינו משמורן, לעיתים נעשה הדבר כניסיון להפעיל לחץ פסול ולעיתים בשל סיבות אחרות כגון הפרעות אישיות הבאות לידי ביטוי בנקמה , כעס, שנאה וכד’ כלפי ההורה השני. מצב זה גורם לפגיעות נפשיות ורגשיות בקטין ונוגד את טובת הקטין הזקוק לשני הוריו כפי שנקבע במחקרים רבים ומדו”ח וועדת שניט.
מדינת ישראל הצטרפה לאמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, שנכתבה ב-1989 על ידי מדינות מתקדמות, ששמות את טובת הילד, שלומו ורווחתו, בראש סדרי העדיפויות, למרות זאת משרד המשפטים ומשרד הרווחה נמנעים מחקיקה והגדרת מדיניות למניעה וטיפול בניכור הורי – כך קבע מבקר המדינה בדו”ח מספר 1397.
משמעות ניכור הורי והשפעתו: ילדים החווים ניכור תוצר של סכסוך הורי מתמשך ובעצימות גבוהה על רקע גירושין או פירוד. צפויים לחוות תופעות קשות כמו דיכאון, חרדה, תחושת נטישה, הערכה עצמית נמוכה ומסוגלות חברתית ולימודית נמוכות יותר.
התוכנית שלנו למניעה וטיפול בתופעת ניכור הורי
הקמת רשות למעמד המשפחה: רשות למעמד המשפחה בישראל, במסגרתה יוקמו מרכזי משפחה בהם יינתן מענה הוליסטי לסוגיות משפחתיות, תוך הוצאת הטיפול בסכסוכי גירושין מסמכות משרד הרווחה.
פיצוי כספי לילד מנוכר: לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט, שהורה אחד מנכר את הילד כלפי משנהו, הילד המנוכר זכאי לפיצוי סטטוטורי מההורה המנכר, ללא הוכחת נזק, בסכום של 150,000 ₪ בגין כל שנת ניכור.
בג”צ נגד משרד הרווחה עד להקמת רשות: דו”ח מבקר המדינה 1397 , המבקר מתייחס בהרחבה להעדר מדיניות מקצועית לתופעת “ניכור הורי” ומציין, כי על אף חומרת מקרים אלו ושכיחותם ההולכת וגדלה, לא גיבש משרד הרווחה הנחיות ונהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי. ומותח ביקורת, על זמני המתנה בלתי סבירים לתסקירים, העדר הנחיות מקצועיות ונהלי עבודה בנושא ניתוק קשר בין ילדים להוריהם, העדר הכשרה מתאימה, כאשר ההכשרה הקיימת מוטה מגדרית, מרכזי קשר מתפקדים למעשה כמרכזי ענישה לאבות (עפ”י רוב.), העדר מענים ייעודיים לילדים, כשלים אלה, מובילים לעליה דרמטית במספר הילדים הסובלים מניכור כלפי אביהם (עפ”י רוב.) .
מבקר המדינה, קבע בדו”ח בהתייחסו למשרד הרווחה: כי “נזקים חריפים וכואבים עלולים להיגרם למשפחות המצויות בהליכי גירושין ופירוד. לנזקים אלו השלכה שלילית מתמשכת לא רק בטווח הקצר – עד למתן ההחלטה בעניין המשפחה המתפרקת, אלא יש לה השלכה על כל פרט במשפחה ועל כולם יחד, גם בטווח הארוך.
תוגש עתירה לבגצ נגד משרד הרווחה, בהתאם לממצאי מבקר המדינה על אי מניעת ניכור הורי כלפי אבות גרושים, אי הסדרת טיפול בילדים והטיה מגדרית.
תיקון חוק העונשין, ניכור כעבירה פלילית: לקבוע בחקיקה, כי ניכור הורי מהווה עבירה פלילית – ניכור הורי מהווה צורה חמורה של אלימות והתעללות נפשית בקטין, נדרשת החמרה בחוק העונשין על כל פגיעה מכל סוג בקטינים.
תיקון חוק האפוטרופוסות: שלילת אופוטרופוסות מהורה מנכר לקבוע בחקיקה, כי תשלל האפוטרופוס מהורה מנכר לאור התיקון לחוק שיגדיר את המעשה כעבירה פלילית ואלימות והתעללות נפשית בקטין.
מרשם הורים מנכרים: לקבוע בחקיקה, כי אם קבע בית המשפט שהורה הנו מנכר, יפורסם שמו במרשם, שיהיה פתוח לעיון הציבור במסגרת חובת ידוע הציבור – פרסום שמם צפוי להוות הרתעה משמעותית.
אלה הם רק חלק מהתוכניות שלנו להאבק בתופעה אשר פוגעת באבות ואימהות, אולם בעיקר באבות בחסות חזקת הגיל הרך ותלונות שווא.
אבות למען צדק.
