פורסם ב corona, אבות למען צדק

הקורונה והפגיעה בגברים

מי שקורא עיתונות, שומע חדשות או קורא דו"חות כמו אלו של מרכז אדווה בזמן המשבר האחרון מקבל תחושה לא רק כאילו גברים אינם נפגעים ממנו, כאילו הם לא מהווים את מירב המתים או בעלי הסיכון היותר גבוה להידבק במחלה כולל בנים אלא הייתי אף מרחיק לכת ואומר שהפגיעה בהם אף שולית לעומת נשים. יתירה מזה, הנרטיב האנטי גברי השגור בין השורות בפיהן של עיתונאיות פמיניסטיות ששולטות במדיה הטלוויזיונית והעיתונות הכתובה הוא שהמהלכים הכלכליים יזומים בכדי לפגוע בנשים על ידי גברים.

אז כשמסתכלים על הנתונים, אכן, מבחינה תעסוקתית היקף הפגיעה אצל נשים הוא אמנם מעט רחב יותר אך האם זו כל התמונה? ובכן, כפי שמדווח ביטוח לאומי בדו"ח לעניין הקורונה בדגש על עוני ומיתון, בניגוד להיקף החל"ת (הגבוהים יותר אצל נשים), עוצמת הפגיעה (של אותה תופעה) דווקא קשה יותר אצל גברים. מדוע זה כך ואיך זה קורה? ראשית, משום שהגבר הינו המפרנס העיקרי של הבית והאישה לא וזה לא רק עניין של גובה המשכורת אלא היבטים רבים אחרים. שכרו של הגבר הוא לכן ההכנסה העיקרית ושל האישה משנית. ובחלקו הדבר קשור באופן משמעותי בעובדה שנשים עובדות במשרה חלקית בעוד הגברים עובדים שעות נוספות רבות. משמעות הדבר שאיבוד פרנסתו של הגבר מוביל בהכרח לקריסה כלכלית של המשפחה בעוד איבוד פרנסתה של האישה מקשה מאוד על המצב אך כפי שנראה מייד ניתנת לפיתרון על חשבון בריאותו הנפשית והפיזית של הגבר. כרגיל הפמיניסטיות מציגות תמונה סלקטיבית של המציאות ועוסקות בקטיף דובדבנים שמבטל את קשיי הגברים.

חשוב להבין שתהליך זה יילך ויחמיר שכן הגבר ייאלץ עכשיו להשלים את משכורתה של האישה ודבר זה יוביל אף לעבודה מרובה יותר. ועבודה מרובה יותר תביא ליותר מתחים בבית, גירושים ומצד שנים לסיכון גבוה לתחלואה משמעותית יותר. מכיוון שהקורונה פוגעת בריאותית יותר בגברים לרבות היקפי תמותה גבוהים יותר דבר זה יעמיס כלכלית יותר ויותר על ביטוחי הבריאות והחיים לדוגמא, יוביל לעבודה מרובה יותר ושוב במעין מעגל קסמים שאין ממנו יציאה לתחלואה גבוהה יותר אצל גברים וללחץ נפשי קשה במיוחד לעמוד בקשיי פרנסת המשפחה.

את מעגל הקסמים הזה אפשר לשבור רק על ידי מדיניות ממשלתית. השקעה גדולה יותר בבריאות הגבר, תכניות להסבה מקצועית לגברים בסיכון גבוה, בעיקר בעבודות מסכנות חיים, מתן גישה לטיפול פסיכולוגי שאינו פמיניסטי ובעיקר השוואת תקציבי הרפואה של גברים לנשים בדגש על תכניות יעודיות. זאת ועוד, היסטורית, היה תמיד ידוע שבעיתות מיתון ומשבר היו אלו לרוב הגברים שסבלו ממנו בבחינת האבטלה ואיבוד העבודה השכירה. בניגוד לנרטיב הקיים נשים תמיד עבדו ותמכו בגברים בתחומי עיסוק שניתן היה לעשות מהבית. וכך בעוד פרנסת הבית העיקרית הייתה נחלתם של הגברים בעבודה שכירה, נשים תמכו בגברים בכל הקשור לפרנסה דרך משק הבית עצמו. ומשום כך מיתון ואבטלה תמיד פגעו בגברים ופחות בנשים.

בעולם המודרני, עניין הפרנסה העיקרית לא השתנה, זה עדיין עניין גברי ומסיבות אבולוציוניות לא יישתנה, אך משום שנשים יצאו גם הן לעבודה שכירה אך לא בבחינת הפרנסה העיקרית של הבית כשהן מחליפות קריירה חיצונית בפנימית הדבר לא שינה מאומה בבחינת עוצמת הפגיעה בגברים אך כן הוביל לכך שעכשיו היקף האבטלה בבחינת העבודה השכירה החיצונית פוגעת בשני המינים בעוד שתוצאותיו מעצימות במעגלים חיצוניים את הפגיעה החוזרת ונשנית בגברים. כך או כך, הפגיעה הזו בגברים ובעיקר הדאגה לילדים ונשים היא בשר מבשרה של החברה הגינוסנטרית. ד.נ א. אבולווציוני שלא ניתן לשנתו ולכן אנו רואים ונראה כתבות חד צדדיות על פגיעה בנשים, הצורך לעזור להן תוך התעלמות מוחלטת מהסבל והקושי הגברי, הן בהשלכות הרפואיות, האישיות, הנפשיות והכלכליות של המשבר. והוצאת המערכת המסורתית מאיזון, כמו שאמרתי, היא שגורמת לחוסר האיזון הקיצוני אף יותר כיום.

למרות כל אלו השיח כיום הוא אנטי גברי ואפילו מיזאנדרי. זה לא רק הראייה הסלקטיבית הפמיניסטית שמבליטה את הקשיים של הנשים ומתעלמת מאלו של הגברים אלא שבאופן עקיף הפמיניסטיות בתקשורת מאשימות את הגברים בפגיעה מכוונת בתעסוקת נשים ומתעלמות מהבחירות שנשים עצמן עושות בתחום המקצועי. לפני שניגע בהיבטי הבחירה האישית שבבסיסי היקף הפגיעה בנשים (בניגוד לעוצמת הפגיעה בגברים) הינה שיח פוגעני כזה מתחום אחר. באחת מישיבות הכנסת הביאה עיידה תומא סוליימן את הנתון שיש עליה של 16% באלימות כלפי נשים אך כרגיל היא לא הביאה את הנתון המקביל שפורסם במחקר של משטרת סקוטלנד שהראה שיש עליה של 16% גם בפגיעה בגברים על ידי נשים. כלומר נשים וגברים נפגעים וסובלים מפגיעת יתר של אלימות אינטימית בזוגיות ואלימות במשפחה על ידי בן/בת הזוג ובאותו היקף ממש גם בזמן המשבר הנוכחי אך כמו ביום יום כולם מדברים רק על נשים.

זאת ועוד, כאשר בוחנים את נתוני היציאה לחל"ת והפיטורין, מסתבר כפי שמדווח מעריב שבתחילה הנתונים היו שווים דבר שמראה על היעדר מדיניות של פגיעה בנשים אך כאשר יותר ויותר מהמשק הוצא לחל"ת ופוטר הדבר השתנה ושם ניתן לראות את היקף הפיטורים הרחב יותר אצל נשים אך לא את עוצמת הפגיעה הכלכלית שקשה יותר אצל גברים. הדבר הוא פועל יוצא ומראה שככל שנשארו לעבוד הסקטורים החיוניים ובעיקר מסכני החיים ואלו של העבודות הקשות והתובעניות, מסתבר שעדיין ובמיוחד בעיתות משבר וסכנה האנושות לא יכולה להסתדר ללא ההקרבה הגברית שכן אלו גם התחומים שבלי משבר רוב ההרוגים בתאונות עבודה לא רק נמצאים שם אלא אלו הם כמו תמיד הגברים שנפגעים מהם.

חשוב לזכור שלא רק גברים עמדו בחזית בעיתות משבר, בטח ובטח זה האחרון, וכך יש נוכחות נשית מרשימה כיום בצוותים הרפואיים, רופאות כאחיות, וישנם מקומות חיוניים אחרים בתחום המזון לדוגמא בהם נשים תרמו את חלקן למאמץ המשותף. עם זאת, הפמיניסטיות כהרגלן בקודש עוסקות בקטיף דובדבנים וניתוח סלקטיבי של המציאות תוך שהן מנסות לבטל ולהקטין את תרומת הגברים ובפועל לבטל אותה. וכך, נעלמה מעיניהן העובדה שהסקטורים הכי חשובים שנשארו לעבוד אלה היו הבנייה, התעשיה (מזוו ותרופות לדוגמא), ענפי התשתיות כמו מים, ביוב, סניטציה, שיטור ועוד.לכן, בשלב זה הדבר היה כורח המציאות וקשור בבחירות של נשים ולא אפליה מצד גברים. פשוט תשאלו כמה נשים עובדות בבינוי, תעשיה, בביוב, ניקוי רחובות וסניטציה, תחומים קריטים ביום יום ובעיקר בזמן מגיפה.

וכך, נסגר לו המעגל. גברים כהרגלם בקודש הגינוסנטרי יתנדבו ויתרמו את חלקם למאמץ החברתי מבלי לבכות וליילל. הם ייעשו זאת מאהבה לחברה ולמשפחה. וגם אם זה כרוך באיבוד חיים כי זה מה שהם עשו ועושים תמיד.אלו הם גם אותם גברים שלמרות מס השפתיים (ולרוב האשמות פמיניסטיות) אינם יכולים לבוא לקבל טיפול רגשי ונפשי שכן הם יפגשו שם באנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, שלרוב, מונעים משנאתם ולכן גם יעסקו בהאשמת הקורבן. וזהו איך לא המעגל שנסגר באובדנות גברים שגבוה פי חמש מנשים.

ידוע שמבחינה היסטורית בעת המשבר עצמו ומשום שגברים היו עסוקים בעזרה ובהצלת החברה, האובדנות דווקא קטנה בתקופה זו וקיימים אין סוף מחקרים בנושא. אולם אותם מחקרים מראים שלאחר היציאה מהמשבר אובדנות הגברים תרקיע שוב שחקים כאשר כבר עכשיו היא גדולה פי 5 מאובדנות נשים. התמותה ההיקפית ממשבר הקורונה שהיה יזום מלאכותית והמיתון אליו הכלכלה העולמית שקעה לרבות המשק הישראלי שנגרר עקב כך למערבולת כלכלית נוראית תהייה קשה מהמיתון הגדול. רק כדי לסבר את האוזן, התחזיות מדברות על רעב של כחצי מיליארד אנשים בעולם כולו. בישראל, אותה תמותה היקפית שציינתי למעלה מוערכת לא רק בהרבה יותר ממתי הקורונה עצמה אלא הצפי והתחזיות מדברות על כ 4500 איש שימותו בחצי שנה בלבד.

אלו כוללים לא רק חולים שאינם מקבלים טיפול אלא גם אובדנות ששם נסגר המעגל של הפגיעה בגברים שכולם מסתירים. מטרת המאמר הזה אינה הטענה שיש לעזור לגברים בלבד ולהתעלם ממצוקותיהן של נשים. אין אנו טוענים שנשים לא תרמו כלום. איננו פמיניסטים אלא אנטי פמיניסטים. בהתחשב בתרומה של כל אחד ובפגיעה בכולם הגיעה הזמן לנטוש את המדיניות הפמיניסטית המסיתה והמפלגת ולעזור לכולם. זה אומר גם לנשים איפה שצריך אך גם לגברים. וכמו שאני אומר תמיד לא ניתן לפתור את הבעיה אם פותרים רק את מחציתה. אנחנו כולם באותה סירה.

מאת:

עמותת אבות למען צדק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.