פורסם ב אבות למען צדק

מזונות ילדים – השוד הגדול

אחת המניפולציות בשימוש ארגוני הנשים והפמיניסטיות לצורך שלילת האבהות מגברים ויצירת שוויון ביניהם לנשים בזמן הגירושין תוך התעלמות וטיפוח של ניכור הורי מצד האם וגזל האב על ידי הגרושה הוא הטענה שכדי ליצור שוויון כביכול בזמן הגירושין בהקשר לילדים גברים צריכים לקחת לדוגמא יותר חופשים בזמן הלידה, לדאוג ליום עבודה מקוצר, להיות איש השקר הראשי בגן ובקיצור להפוך מגבר לאישה לשם כבוד.
הטענה השקרית שלהן היא שהאב לא תרם כלום לילדים ולכן אין לו זכות לדרוש משהו בגירושין בעניינם.
ולשיטתן, אם מנגד הוא כביכול רק יעשה דברים אלה ואחרים אזי הוא יוכל לדרוש משהו. מעבר לכך שמדובר על משחקים ותו לא שכן הגבר לא תורם פחות מאישה לפני הגירושין לילדיו רק בתחומים ובאופן אחר, דבר זה מסגיר למעשה את חוסר היושרה שלא תוביל לשום לשוויון אלא לקיבוע מעמדן הפריווילגי של נשים עוד יותר.
אז מה קורה כאשר בודקים לדוגמא מחקרים בתחום, אתם שואלים את עצמכם? ובכן, כאשר בודקים את המצב לאשורו ללא מסך הערפל הפמיניסטי המניפולטיבי מסתבר שהסיכוי של "עקר בית" (Stay at Home Dad) לחוות גירושין (ביוזמת אשתו) עולה ביותר משלושים אחוזים. כאן הלינק לכתבה על מחקר בנושא שבוצע באוניברסיטת הארוורד ומוכיח אמת זו:
http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3710922/The-REAL-reason-modern-marriages-end-Women-likely-divorce-stay-home-dads-fail-live-breadwinner-stereotype.html
כאן, בלינק למטה, ניתן להוריד את המחקר עצמו של אלכסנדרה קילוואלד מאוניברסיטת הרווארד:
http://www.asanet.org/sites/default/files/attach/journals/aug16asrfeature.pdf
וכאן יש לנו גם דיווח בטיים על המחקר הזה:
http://time.com/4425061/unemployment-divorce-men-women/
ואיך זה נראה בשטח? הינה דוגמא לגבר טיפש שקונה את שקרי הפמיניסטיות, מתעלם מהטבע האנושי ואז מוצא את עצמו נרדף בידי בתי משפט מוטים, אנטי גבריים, גרושות שמאשימות אותו בבטלנות ועצלנות ובתי משפט שבהגנה עליהן קונים את ההבל הזה ומצטרפים לחגיגת השיימינג האנטי גברי. זה כמובן התובנה והראיה האמפירית לאותם המקרים שמתוארים במחקרה של אלכסנדרה קילוואלד:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000547513
הסיפורים של דפנה האקר, מירב מיכאלי ואחרות לא רק שהוא מהווה שקר פסיאודו אקדמי שמבוסס על שום כלום ולא מחקר רציני אלא זו טקטיקה לדכא ולעשוק גברים כאשר הם יתנו עוד יותר, יוסיפו יותר מטלות בבית, לא יזכו ליהנות מכספי החופש (מכיוון שרוב משכורתו של הבעל הולכת גם כך לאישה כפי שנראה למטה וכפי שמוכח במחקרים שונים) ובפועל כאשר הם יתגרשו (בשבעים אחוז לפי מחקרים ביוזמת האישה) הם יעשקו עד השקל האחרון לגרושה שמרוויחה יותר ותוך האשמתם בבטלנות ועצלנות.
הדרך לשוויון עבור גברים ולא נשים עוברת בביטול זכויות יתר מופרכות עבור נשים שמקורן בחוקים ארכאיים ופרימיטיביים שמעגנים פריווילגיות אלו והופכים את הגברים ללא יותר מכספומט ובנק זרע חינמי.
חוקים המאפשרים לנשים לקבל כסף מבלי לתרום שקל לפרנסת הילד לאחר גירושין, התביעה לשמור על איכות חייה תוך זריקת הגבר לאשפתות ולפת לחם, חוקי הגל הרך וכל זאת כאשר האישה עובדת, בהרבה מקרים מרוויחה יותר מהגבר ובפועל בניגוד לשקרים הפמיניסטיים בהתבסס על בחירותיה שלה מרוויחה כמעט אותו דבר באופן כללי, חוקי הגירושין ועוד כל אלו הם חוקים וכלים אנאכרוניסטיים, סקסיסטיים ומפלים, שיש לבטלם לאלתר ויפה שעה אחת קודם.
ולפני שנסיים רצוי כאן אולי בהקשר זה לחשוף את השקר של שוד המזונות הגדול שכן הוא מהווה קלאסיקה לדינמיקה זו של התנקמות בגבר לאחר הגירושין.
כ 1300 שקל מינימום מזונות לגבר לא יכולים להיות חצי ההוצאה על פרנסתו של הילד (אלא כל ההוצאה מושתת על הגבר בלבד) שכן בתוספת אותו הסכום של האישה בנוסף לתשלומים הנלווים הדבר היה מעמיד את הסכום הכולל עבור ילד אחד על הרבה למעלה משלושת אלפים ₪.
למשפחה עם שלושה ילדים לדוגמא הדבר היה מעמיד את הסכום על הרבה יותר מתשעת אלפים ₪ ללא ההוצאות האחרות של משק הבית.
דבר זה היה מצריך רק על גידול הילדים משכורות של עשירון חמישי ויותר (וכמעט שכר חציוני). ואם נחשב כמובן במצב זה את כל ההוצאות של משק הבית אזי משפחה ממוצעת הייתה נזקקת למשכורת של עשירון שמיני ומעלה. בפעול השכר של העשירון החמישי והשכר החציוני (שגם זה הרבה לא מרוויחים(זהו השכר שכבות הביניים מסתדרות בו (וגם חלק מאלו שתחתיהן) לא רק לגידול שלושה ילדים, לפעמים אף יותר ובטח ובטח לכלכלת כל משק הבית ולא רק הילדים. זו בבסיסה התרמית הגדולה של עושק הגבר במזונות והאשליה שהוא שולט בפיננסים (הוא אינו שולט אפילו בשלו) ודרכם באשתו שכן חרב הגירושים והעושק הכרוך בזה עומדים תמיד כחרב על צווארו וכגיליוטינה המוכנה תמיד לפעולה שלא לדבר שאלו אינם סכומים בהם ניתן לשלוט בגבר או אישה כלשהיא ושוב בטח ובטח כאשר הוא או היא מרוויחים סכומים דומים.
השורה התחתונה היא שהנטל צריך להתחלק בין שני בני הזוג בהתבסס על נתונים כמו אלו במחקר ויכולתם הכלכלית האמתית בפועל של בני הזוג בעולם של דינמיקות משתנות ולא על סיפורי בדיות מיזאנדריים (בהרבה מקרים גם דתיים) של "עולה ולא יורדת עמו" או "החובה האבסולוטית" על הגבר (בלבד) לזון את ילדיו.
פרנסת הילדים היא חובה אבסולוטית אך לא על הגבר לבדו אלא שני ההורים וזו כמו שאמרתי חייבת לקחת בחשבון את המחקרים הללו כמו גם המצב של בני הזוג בפועל ולאזן ביניהם. שוויון אבסולוטי לא יהיה כי זה אשליה פמיניסטית אך שוויון יחסי ואיזון כלכלי חייב גם חייב להיות מבלי שאחד מבני הזוג, לרוב זה הגבר, יצטרך לקרוס ולא נגענו עוד בעניין פרק ב, שיקום חייו של הגבר ולא רק האישה, ושבו גם נשות הגברים וילדיהן סובלות מתופעה זו בעקיפין כאשר הבעל נשדד לטובת הגרושה. בסופו של דבר, פמיניזם המתיימר לדאוג אך ורק בנשים דרך הפגיעה בגברים בסופו של דבר באופן מעגלי פוגע בהן ובילדיהן.
למה? מסיבה מאות פשוטה והיא שלא ניתן לפתור את הבעיה אם מתכוונים לפתור רק את מחציתה.
השנאה הפמיניסטית לגברים היא זו שבסופו של התהליך מובילה גם לפגיעה בנשים ובילדים.

אתר העמותה:
https://father4justice.org

מאת:

עמותת אבות למען צדק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.