תלונת שווא – לי זה לא יקרה?
בשיח הישראלי קולם של גברים נפגעים אינו נשמע, לכל גבר יש הורים, משפחה, חברים וקולגות, נסו לתאר לעצמכם, את הבן שלכם מואשם בעבירה על לא עוול בכפו.
דמיינו בן משפחה המואשם בתלונת שווא על אלימות במשפחה או במקרה הרסני ובלתי הפיך, על עבירת מין שהיא בין הנבזיות, זדוניות ובלתי נסלחות במיוחד.
לפני כשנה, קיימנו ערב לקידום עמותת אבות למען צדק, במהלך הערב נחשפנו לאיש אקדמיה מפורסם מרצה בחסד, האיש חריף מחשבה וחד לשון האיש לא הקל עימי במהלך המצגת בלשון המעטה, בסוף הערב היה ברור, האיש אינו תומך בעמדות אותן הצגתי, דבריו נחרתו בזיכרוני "במערכת המשפט הישראלית הסיפור המקראי אודות עלילת אשת פוטיפר לא יכול להתקיים".
ובחיים האמיתיים המציאות חזקה יותר מכל מצגת, כשלושה חודשים לאחר מכן, האיש, אדם בין 60 פלוס מצלצל אלי לנייד, שבור , מיואש, בוכה ללא הרף ,מבקש ממני סליחה ועוד סליחה שלא האמין לדברי, מספר לי שהרגע שוחרר מאבו-כביר לאחר שמטפלת פיליפנית טענה שהוא אנס אותה, הבהרה האיש לא יכול, האיש לא היה בארץ בעת שנטען שאנס אישה!
סיפור אמיתי, האיש יכול להיות בן משפחה של כל אחד מכם, סבך, אביך, אחיך, דודך, הבן – מי יחזיר לו את חייו? הגברת עזבה את הארץ, לא נפלה שיערה משערות ראשה, לא נעצרה, לא נחקרה.
כאשר הצעתי לאיש, בוא נפרסם את סיפורך האישי, נעשה מעשה ונציל אולי עוד גברים מטראומה דומה, התנצל האיש וביקש מחילה אך הוא עסוק בשיקום חייו – האתמול נעלם ללא שוב.
אני בטוח שנחשפתם למיתוס 2% תלונות שווא, המקור לטענה שהיקף תלונות השווא בגין אונס הוא 2% הוא ספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר משנת 1976 – מיתוס.
חזרה למציאות, בישראל ישנם בהערכה, כ-3000 גברים בשנה העוברים השפלה דומה באמצעות עלילת שווא על אונס, בשנה ישנם כ-15,000 גברים החווים תלונת שווא באלמ"ב.
בשיח הציבורי, בתעמולה שהוטעמה במשך שנים, אלימות במשפחה עוסקת "באישה מוכה" ועבירות אונס עוסקות "באישה נאנסת", ואם היא לא נאנסה או לא מוכה מה עם אלפי הגברים בשנה שנאנסו בעלילת שווא?
85% מהתלונות בגין אלמ"ב נסגרות ללא כתב אישום, 90% מהתלונות על עבירות מין נסגרות ללא כתב אישום, השאלה הנשאלת לשם שינוי, היא מה קרה לאותם אלפי גברים בשנה? זאת ועוד, בשנה נסגרות מאות תלונות תחת הסעיף "ללא אשמה" ועדיין אין כתב אישום אחד על תלונות שווא וזה אומר דרשני, מדובר באכיפה ורודה בררנית ומגדרית,משהו במערכת אכיפת החוק לא תקין וזאת בלשון המעטה.
"יש משטרה בישראל" טוב להרגעת המצפון, לא מחובר מציאות, במשטרה, הגבר מקבל יחס מפלה לרעה, המתבטא בניהול חקירה מגמתית, מעצר אוטומטי של גבר, חקר האמת העובדתי אינו מהווה שיקול מכריע במיצוי חקירה, אלא תיוג הגבר כעבריין, סרוב מופגן לכל פעולת חקירה, הימנעות מחקירת עדים, הימנעות מביצוע עימות, הימנעות מקבלת תלונות מצד גבר,התניית שחרור גבר ממעצר בקבלת "הסכמתו" להרחקה מביתו למשך 15 ימים במקרה אלמ"ב או מעצר ימים במקרה של חשד לעבירת מין, ואם במקרה המשטרה מבינה שזאת עלילה הימנעות מהגשת כתבי אישום כנגד נשים.
"יש הפרקליטות בישראל" , היושבות בפרקליטות נאחזות בהנחיה פנימית הקרויה 2.5 המאפשרת מרחב שיקול דעת רחב לא להגיש כתב אישום נגד מעלילות שווא רק בשל היותן אישה – לנשים מותר!
"יש בתי המשפט בישראל" – עוד פרה קדושה , בתי המשפט מגבים את התהליך המתקיים במשטרה, בהימנעות מכוונת מחקר האמת העובדתית ומחשיפתה, שופט מעצרים מגלגל את החשוד לשופט הבא ובנתיים האיש במעצר, הלכה למעשה בגיבוי בתי משפט, המשטרה מהווה "קבלן" להרשעת גבר ולתיוגו כעבריין, במצב העגום כיום במרבית המקרים הגבר יבחר עסקת טיעון והודאה באשמה מופחתת על פני מסע יסורים ארוך ובלתי נגמר להוכחת חפותו, הרי בעבירות אלמ"ב ומין גם לאחר הוכחת חפותו דבק בוא חברתית "אות קלון".
השיח החברתי נוטה להתייחס לגבר כבעל יכולת התגוננות, אך לא כבעל יכולת להיפגע ובכך למעשה מתעלמים מהגברים הנפגעים, תחשבו על הבנים שלכם, גם לבנים יש נשמה, גם לבנים יש רגשות, גם גברים בוכים וכואבים.
בעלילת שווא הפגיעה אינה רק בגברים, נשים מעלילות פוגעת אנושות בנשים שהתלונה שלהן אמיתית, פוגעות במרקם היחסים בין גברים ונשים , הנזק שהיא גורמת הוא דרמתי.
שלא יהיה ספק, אלימות במשפחה חייבים לגדוע, על עבירות מין אין מחילה וכפרה, וכן ללא הבדל מגדרי, שכן אם מטפלים רק בנשים נפגעות ומתעלמים מגברים נפגעים, שוללים זכויות אדם ממחצית מהאוכלוסיה, מהגברים.אבות למען צדק.
