בשנה האחרונה נחשפתם לתעמולת השפה הרב מגדרית מבית היוצר של הפמיניזם הרדיקאלי.
הן טוענות ש: מחקרים מראים שנוסח פניה משפיע על רמת ההישגים של נשים.
מרביתנו לא טורחים לבדוק מה באמת כתוב ב-מחקרים.
מאחר ואנחנו מכירים היטב את שיטות התעמולה של ארגוני הפמיניזם הרדיקאלי המתבססים על פסאדו מחקרים שמהותן קורטוב של אמת והרבה מאוד שקרים.
אז בדקנו את המחקרים המדוברים.לא הופתענו לגלות שיש מחקר אחד ויחיד לגבי השפה העברית שפורסם באנגלית ובעברית על ידי תמי קריכלי וטל רגב.
למחקר יש מגבלות כי הוא נעשה בתנאים מאד מסויימים (כפי שהמחברות מציינות בעצמן), אבל בהנחה שכל התוצאות אכן מייצגות את המציאות אזי המסקנות הן הפוכות לטענה שלהן!
הכי טוב לכתוב בלשון זכר רבים, או בלשונות נייטרליים.
כל זה מופיע במסמך שהובא עלל ידי @אלעד דוקוב בנקודות הראשונות במסמך, אבל אז, בנקודות הבאות מחברי המסמך כבר מפליגים למחוזות שבדו מלבם: לשאול שאלות לסירוגין פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה. אם זכור לי נכון, אין דבר כזה במחקר. הינה שתי הגרסאות למי שרוצה לעיין, עברית ואנגלית 👇 (וכאמור זהו, אין עוד מחקרים, זה המחקר היחיד שיש)
אגב, יש שם גם כל מיני תוצאות הזויות: למשל שבמקצועות בהם ה”סטריאוטיפ” (מילה אהובה על המחברות) הוא שנשים מצליחים בהם יותר (מקצועות שדורשות אמפתיה) דווקא פניה לנשים בלשון זכר מניבה תוצאות טובות יותר 🥴. מה נעשה עם זה? בקיצור.
לסיכום: המחקר האחד והיחיד הזה שמכל שורה שבו צועקת האג’נדה משמש בסיס לשינויים בכל המערכות, למרות שהוא כאמור לא לגמרי מניב את “התוצאות הרצויות”.
כאמור הכי מומלץ על פי המחקר: לשון זכר רבים.
