האם מורה שהוא הורה מנכר יכול להיות מורה?
״תני לי לקחת את הילד, תראי איזו הסתה אני עושה לך לילד״
כך אמר אחד האומנים הבולטים בישראל בתחום המוסיקה כשנחשפו הקלטות שבהם הוא וגרושתו מחליפים האשמות. עוד דבר שנאמר על ידו היה כנגד אם הילד תוך הבטחה להשתמש בו כנגדה
״אני מסית את הילד עלייך״.
בזכות החשיפה שלה זכו ההקלטות האלה העלו לסדר היום את תופעת הניכור ההורי ולא רק זאת, אלא גם ובעיקר את שאלת הלגיטימיות שלהם לבדר ויותר מכך – לחנך את ילדינו.
למערכת החינוך בישראל יש לא מעט פגמים, הצפיפות בכיתות, שביתות המורים, שיטות הלימוד המיושנות, אולם בראש ובראשונה טיב המורים. אז כן, כמו בכל מקצוע יש מורים טובים ומשקיעים ויש מורים טובים פחות, והשאלה הנשאלת היא מה קורה עם מורים שהם ״הורים מנכרים״?
האם הם יכולים לחנך את ילדינו בזמן שהם גורמים לילדיהם נזק אותו יישאו לכל חייהם? האם מורים שהערך על פיו הם חיים הוא ערך הנקמה והנקמנות יכולים לשמש כמודל ולהנהיג תלמידים?
מחקרים מוכיחים כי הגורם המרכזי המשפיע על הלמידה בבית הספר הוא איכות המורים.
בפינלנד המתהדרת במערכת חינוך מצוינת, רק אחד מתוך עשרה מועמדים מתקבל להוראה כאשר מועמדים עוברים חמישה שלבי סינון עד לקבלה ואחד מהם הוא ״בדיקת התאמה להוראה״ באמצעות בחינת תקשורת וכישורים בין אישיים. בסינגפור, שבה גם כן מערכת החינוך מהטובות בעולם, רק אחד מתוך שישה מועמדים מתקבל להוראה והמועמדים עוברים ארבעה מבחני סינון כששניים מהם בוחנים את מרכיב האישיות.
דו״ח מקינזי (2007) שבחן 25 מערכות חינוך על מנת לבדוק כיצד ניתן לשפר את מערכת החינוך, מצא כי אחד הגורמים המשמעותיים (מתוך שלושה) בכל 10 מערכות החינוך הטובות בעולם הוא איכות המורה ( קישור לדוח מקינזי על הגורמים להצלחתן של מערכות החינוך הטובות בעולם – מייקל ברבֵּר ומונה מורשֶד )
בישראל כיום יש כ 30 אלף הורים מנותקי קשר מילדיהם ולא רק זאת, אלא לעיתים גם עם משפחתו. הנזקים עם כך הם לא רק כלפי ההורה אלא גם כלפי המשפחה המורחבת כשהנפגע העיקרי הוא הילד עצמו.
“ילדים שסובלים מניכור הורי עלולים לגלות חוסר אמפטיה לזולת, בעיה בקשרים חברתיים, הם מפתחים הערכה מופרזת של היכולות והכוח שלהם, צורת ההתנהגות שלהם למבוגרים אחרים יכולה להיות חצופה וכוחנית. אצל הילד נוצר טשטוש גבולות לא בריא בין ההורה האהוב (המסית) שהחיבור של הילד איתו קרוב מדי, לבין ההורה השנוא (המוסת), שמערכת היחסים עמו מתנתקת. התסמונת לא מאפשרת לילד חשיבה עצמאית בנושא.״
ליאור חיוט יו״ר העמותה למאבק בניכור הורי״
הרחקת מורים שהם הורים מנכרים ממערכת החינוך היא בגדר חובה. אולם, כיום כחלק מהסינון של מועמדים למשרות הוראה הפסולים היחידים להוראה הם רק נאשמים בעברות מין. כל השאר יכולים וכשירים להתקבל להיות מורים ולהיות אחראיים על ילדינו.
ילדים הם דור העתיד, אלה הם האזרחים העתידיים שאמורים להניע את החינוך, הכלכלה והביטחון במדינה ואלה הם אלה שיולידו ויחנכו את הדור הבא. כאשר הם נפגעים הפגיעה היא אינה רגעית אלא לטווח ארוך, זוהי פגיעה שללא טיפול עמוק תלווה אותם לכל אורך חייהם ותשפיע על כל פעולה שיעשו בחייהם כלפי עצמם וכלפי הסובבים אותם, ובוודאי על מערכות יחסים. דמיינו כמה ילדים מסתובבים ביננו החווים ניכור הורי ומטפחים זעם פנימי שיתפרץ יום אחד ודמיינו כמה הורים מסתובבים ביננו היוצרים את התשתית לניכור זה והורסים את עתיד ילדיהם.
במערכת החינוך אסור שיעבדו מורים שהם הורים מנכרים, מצד אחד אין לקבל אותם למערכת החינוך כעובדי הוראה ומצד שני, יש לפלוט אותם מהמערכת ולשלול מהם את הזכות לעבוד במקצוע זה. מערכת המשפט מכירה ויודעת מיהם אותם הורים מנכרים ויש לה יכולת להתריע לגבי אותם אנשים (אבות או אמהות) ועתה כל מה שצריך זה שמדינת ישראל תחוקק חוק שיקבע ויסדיר סוגיה זו.
הפגיעה בילדים הנה התעללות ובלתי נסלחת, אשר על כן אנחנו פועלים על מנת לקבוע בחקיקה, כי ילד מנוכר יהיה זכאי לפיצוי סטטוטורי מההורה המנכר, ללא הוכחת נזק, בסכום של 150,000 ₪ בגין כל שנת ניכור.
פועלים לתיקון חוק העונשין, תיקון סעיף 368ג – התעללות בקטין או בחסר ישע תש”ן-1989 והגדרת ניכור הורי כעבירה פלילית.
זאת ועוד, תיקון חוק האפוטרופוסות: שלילת אופוטרופוסות מהורה מנכר. לקבוע בחקיקה, כי תשלל האפוטרופוס מהורה מנכר לאור התיקון לחוק שיגדיר את המעשה כעבירה פלילית ואלימות והתעללות נפשית בקטין.
ובקשר ישיר לנאמר בכתבה: מרשם הורים מנכרים, אם קבע בית המשפט שהורה הנו מנכר, יפורסם שמו במרשם, שיהיה פתוח לעיון הציבור במסגרת חובת ידוע הציבור – פרסום שמם צפוי להוות הרתעה משמעותית.
אז אם אתם מכירים הורים מנכרים ובמיוחד שהם מורים זה הזמן לשלוח אלינו אימייל ואנו נטפל ונברר מולם ומול משרד החינוך.
אבות למען צדק.