למרות שהנתונים מראים כי אין אפליה בלתי מוצדקת בשכר, יש סימטריה באלימות במשפחה ויש יותר מסורבי גט ממסורבות, הנרטיב השקרי ממשיך לשלוט בשיח הציבורי ורק צד אחד של הבעיה מטופל
בשנים האחרונות רווחת בישראל העמדה לפיה הנשים במדינה הן ״מגזר מקופח״. אם בעבר היינו מוצאים את עמדה זו בעיקר בקרב נשים, הרי שכיום להפתעתנו היא מקבלת מקום של כבוד גם בקרב חלק נכבד מהגברים. הבעיה המרכזית עם עמדה זו – העובדות.
לא רק שברוב המקרים העובדות אינן מצביעות על קיפוח של נשים בישראל, אלא המצב הוא הפוך. בהשוואה עובדתית למצבם של הגברים בישראל, עולה כי בפרמטרים רבים נשים הן אף פריבילגיות. במאמר זה נפריך את חלק מהתפיסות השגויות שרווחות כיום בקרב הציבור סביב קיפוח הנשים בישראל.
פערי שכר: תודעה כוזבת
בכל הנוגע לשכר נשים ותעסוקתן, הרי כבר ידוע מזה זמן רב כי פערים בהשתכרות נשים, ככל שאלו קיימים, אינם נובעים מאפליה אלא משונות עניינית במרכיבים הקשורים בעבודה, כגון היקפי משרה שונים, השכלה, סיכון בעבודה, בחירות קריירה שונות ועוד. גם המסקנות של בדיקה שערך משרד האוצר בנושא, אשר פורסמו לכבוד יום האישה הבינלאומי שצוין לאחרונה, מתיישבות עם נתונים מחקרים אלו.
למרות שכל זה ידוע, עדיין נטועה בציבור תודעה כוזבת בנושא זה. מובן שתודעה כוזבת זו מטופחת על ידי הפמיניסטיות, הנהנות ממנה ומשתמשות בה כסיוע לקידום חקיקה בכנסת, לקבלת תקציבים ממשלתיים ולצבירת כוח פוליטי וציבורי.
יש יותר גברים עגונים
מיתוס ״פערי השכר״ בתחום התעסוקה הוא רק דוגמא אחת לתודעה כוזבת הרווחת כיום בכל הנוגע למעמד האישה בישראל, ודוגמה נוספת היא פרשת העגונות. גם בתחום זה מפיצות הפמיניסטיות מידע שגוי ומטעה כאילו רק הנשים הן הנפגעות ממצב של עגינות. בתחום זה במיוחד, מטילות הפמיניסטיות רפש רב המלווה בצחנה עזה נגד בתי הדין הרבניים, שלטענתן מפלים נשים ולא כופים גט על בעלים בשל גישתם ״השוביניסטית״.
ואולם, בדיקה של הטענה הזו לעומק מגלה כי גם במקרה זה הטענה אינה נכונה. למעשה, כמות הנשים העגונות בישראל נמוכה מכמות מהגברים העגונים.
התודעה הכוזבת וחסרת הבסיס שנוצרה בתחום זה מסייעת בגיוס אמפתיה לצורך ביסוס דעת קהל אוהדת המתייחסת לנשים כמוחלשות ומקופחות. כמו במקרה של פערי השכר, גם כאן מסייעת תודעת הקיפוח לצבירת כוח ציבורי ופוליטי.
מיתוס פערי השכר ונושא העגינות הם רק שתי דוגמאות מתוך שלל תחומים בהם נשים נתפסות כחלשות ומקופחות, בהם אף עסקו כותבים נוספים כדוגמת מירב דבורקין כהנוב.
כנסו למאמר המלא של עורכת הדין נעמה סלע, אשר מפרקת לגורמים, אחת לאחת את הפקטואידים של ארגוני שנאת הגברים ומוסד המשפחה (הפמיניזם הרדיקאלי).
אבות למען צדק.
[…] לנרטיב בתקשורת שהוטמע היטב יש לומר, תוצר של נזקי הפמיניזם הרדיקאלי, גברים נפגעים יותר מנשים מאלימות, איום באלימות, מגניבה, […]