האישה קיימה יחסים אינטימיים עם חבר לעבודה ונכנסה להריון, למרות שידעה שבעלה אינו אבי הילד, לא טרחה לספר לו על כך והוליכה אותו שולל במשך שנים.
במשך חמש שנים תמימות, גידל ב.ר את הילד כאילו היה בנו.
בצדק, הגיש ב.ר תביעת נזיקין, אשר הוגשה לבית משפט לענייני משפחה – ירושלים – בפני השופט נמרוד פלקס – סגן הנשיא.
“ש. הסתכלתי על כתב ההגנה שלך ואת מציינת שם שאכן הילד שעליו אנחנו מדברים הוא לא בנו הביולוגי של התובע.
ת. נכון.
ש. את גם מציינת שהילד נולד מתרומת זרע שאת קיבלת.
ת. נכון.
ש. האם כאשר קיבלת את אותה תרומת זרע התובע ידע שקיבלת תרומת זרע?
ת. לא, הוא לא ידע.
ש. אני מבין שכרגע הוא יודע.
ת. כן. עכשיו הוא יודע.
ש. ככל שאת יודעת ממתי הוא יודע?
ת. באותו ערב שהודעתי לו על הגירושין.
ש. מתי זה היה בערך? מתי הודעת לו על הגירושין?
ת. בסוף אפריל 2019.”
בואו נעשה סדר: קיימה יחסי מין עם גבר, זה לא בדיוק נכנס להגדרה של תרומת זרע, אלא הונאה.
האישה, לא ראתה פסול במעשיה, וטענה שהיא “נאלצה” להיעזר “בתורם זרע” כדי להרות, וזאת מתוך תקווה, כי “בהולדת ילד יהיה משום אירוע מספיק לתיקון היחסים ולשלום המשפחה.
המוטיבציה של האישה הייתה רצונה להשתמש בנישואיה לאיש לשם קבלת מעמד חוקי להיות תושבת או אזרחית המדינה.
למזלו של האיש חוק אלימות כלכלית החדש לא תקף (ראו סעיף 71 בפסק הדין).
בית המשפט פסק פיצוי בסך 250,000 ₪ לטובת הגבר.
https://www.psakdin.co.il/Court/2274179#.X6Oo5OqWU0M