בית הדין הרבני התרשם שהסכם הממון לא כלל ויתור מפורש של כתובה, והעובדה שסכום הכתובה אינו מופרז מלמדת על הבנה של הבעל כי יצטרך לממש אותה במקרה של גירושין.

בית הדין הרבני האזורי בתל אביב הכריע לאחרונה בתביעה רכושית של בני זוג גרושים במסגרתה תבעה האישה גם את כתובתה. הבעל התנגד למימוש הכתובה בטענה שהאישה ויתרה עליה בהסכם הממון. עוד הוא טען שעל האישה להחזיר לו כספים שנתן לה כהלוואה במהלך הנישואים. הדיינים התרשמו מלשון ההסכם שהוא לא כולל ויתור מפורש על הכתובה ולכן האישה זכאית לה. עוד קבעו הדיינים שעל האישה להחזיר לבעל רק כספים שלגביהם חתמה עימו על הסכם הלוואה, ואילו יתר הכספים ניתנו לה במתנה.

בני הזוג נישאו בשנת 2017. טרם הנישואים הם חתמו על הסכם ממון, ו-4 שנים לאחר מכן הם התגרשו.

במסגרת התביעה לחלוקת הרכוש תבעה האישה את כתובתה בסך 174,200 שקל. בנוסף, היא טענה לזכויות בדירה שהייתה בבעלות הבעל לפני הנישואים. זאת, בהסתמך על סעיף בהסכם הממון שקבע כי אם ירכשו הצדדים במהלך הנישואים דירה במימון של צד אחד בלבד, הצד השני יהיה זכאי לסכומי כסף משווי הדירה.

בנוסף טענה האישה שכספים שהעביר לה הבעל במהלך הנישואים ניתנו על ידו במתנה כעזרה כלכלית כפי שמקובל בין בעל ואישה והיא אינה מחויבת להחזירם.

הבעל טען מנגד שהאישה אינה זכאית לכתובה מפני שלגרסתו היא זו שיזמה את סיום הנישואים כאשר הוציאה צו הרחקה נגדו בעקבות תקרית אלימה בינו לבין בנה.

בנוסף הוא טען שהאישה ויתרה על הכתובה במסגרת הסכם הממון שכולל הצהרה שהוא ממצא באופן מוחלט את כל זכויותיהם הממוניות של בני הזוג מכל סוג שהוא. עוד טען שעל האישה להשיב לו את כל הכספים שהעביר לה במהלך הנישאים כיוון שמדובר בהלוואות בלבד ולא במתנה.

לא יזמה את הגירושים: פסק הדין ניתן על ידי הדיינים הרבנים צבי בן יעקב (אב"ד), יצחק הדאיה ומשה בצרי. הדיינים התרשמו שבניגוד לטענת הבעל האישה דווקא לא יזמה את הגירושים והייתה מוכנה לפעול לשלום בית על אף צו ההרחקה שהוציאה נגדו. הדיינים הסבירו שבאופן כללי אם כתובת האישה תישלל ממנה במקרה שהיא מוציאה צו הרחקה נגד הבעל, הדבר יביא לחשש מצד נשים להתלונן במשטרה או ברשויות השונות במקרה של אלימות. רק במקרה של תלונת שווא עלולה להישלל הכתובה, אך לא כך במקרה זה.

באשר לטענה לויתור על הכתובה בהסכם הממון קבעו הדיינים שלפי לשון ההסכם לא מדובר בויתור אלא הצהרה כללית ביחס לרכוש שאינה כוללת את הכתובה.

בנוגע לכספים שנתן הבעל לאישה במהלך הנישואים נקבע שרק לגבי הכספים שעליהם חתמו הצדדים על הסכם הלוואה על האישה להחזיר, באשר לכספים שהועברו לאישה ללא הסכמי הלוואה מדובר במתנה והיא אינה מחויבת להחזירם.

באשר לדירה מדובר בנכס שהיה בבעלות הבעל טרם הנישואים ולכן לפי החוק האישה אינה זכאית לזכויות בה. נקבע שגם לפי הסכם הממון היא אינה זכאית כיוון שההסכם מדבר על דירה שנרכשה (בעוד הדירה הדוברת ניתנה לבעל) ושהצדדים התגוררו בה (אך בדירה המדוברת הם לא התגוררו).

סך הכל בקיזוז סכום ההלוואות בגובה 181,280 שקל שניתנו לאישה עם סכום הכתובה, חויבה האישה להשיב לבעל סכום של 7,080 שקל.

  • ב"כ הבעל: עו"ד דיאנה שלתיאל, עו"ד עמיהוד בורוכוב וטען רבני דב פנחס סגל
  • ב"כ האישה: עו"ד רומי קנבל

כתבה עו"ד לילך אהל מסנר באתר –psakdin בתאריך 3/11/2021. ** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

דוברות אבות למען צדק.