עדות שקר היא לא רק מעשה מרושע ונבזי. היא אינה רק עלילת דם והתרתו. מספרן של תלונות שווא בנושא עבירות מין בכלל וכתוצאה ממאבקי גירושין בפרט עולה בכמות מבהילה ובתדירות מדאיגה. טפילת אשמה בהטרדה מינית, לרבות, כמובן, אונס הופכת להיות אמצעי לגיטימי במאבקן של נשים הנמצאות בתהליך גירושין, מאבק אשר השימוש בתלונות שווא כוזבות ומופרכות מהוות חלק מארסנל כלי הנשק, שבאמצעותן הן מנהלות מלחמה מלוכלכת במי שהן מבקשות להתגרש ממנו.
אי מיצוי הדין עם מי שמגישות תלונות שווא, גם לאחר שמתבררת העובדה כי אלה תלונות שווא, להוציא מקרים מעטים ונדירים, שגם בהם, ההעמדה לדין בגינן פוטרת אותן בעונש קל- קליל, זניח, גורמת נזק עצום, ומן הסתם בלתי הפיך במקרים רבים, לגברים שעליהן טופלות נשים האשמה על ביצוע עבירות מין חמורות, לרבות אינוס.
יש חוסר פרופורציה משווע, בלתי נסבל, בין האופן המקל, הזהיר והסלחני, כלפי נשים שמגישות תלונות שווא לבין היחס המפלה, המקפח, והקלות הבלתי נסלחת שבה מתייחסת מערכת המשפט כלפי הגברים שנגדן מוגשות התלונות.
הנחיה שמספרה 2.5 , שנוסחה בשנת 1993 על דורית בייניש, שהיתה לפנים נשיאת בית המשפט העליון, שאינה מאפשרת העמדה לדין של מי שמגישות תלונות שווא כמוה כעידוד להגשתן של תלונות אלה. המטרה של הנחיה זו שיצאה על ידי פרקליט המדינה- צמצום כמות התביעות המוגשות בגין תלונות שווא- היא מטרה פסולה תחת חסותה המשפטית והחוקית של הנחיה שערורייתית זו, שטבועה בחותמו של פרקליטות המדינה, חוסות נשים רבות היודעות כי תלונות שהגישו הן שקריות וכוזבות והוגשו כחלק מ”מלחמות ירושה”- בין במירכאות ובין בלעדיהן- שהן מכריזות ופותחות בה במסגרת תהליך הגירושין שהן מנהלות.
המשך המצב הנוכחי, שבו מגנה הנחיה אומללה זו -2.5 – על נשים, אשר במקום למצות עמן את הדין על הגשת תלונות שווא הן מנצלות את קיומה של הנחיה זו שפוטרת אותן בדרך כלל בלא כלום, הוא בלתי נסבל. הקריאה לביטולה היא המעשה הנכון, הראוי והמתחייב על ידי כל מי שהיה ועודנו עד לנזקים חמורים ובלתי הפיכים שנגרמים לגברים שנגדן מוגשות תלונות שווא.
במקביל לקריאה לביטולה לאלתר של הנחיה פוגענית, מפלה ומקפחת זו יש צורך לקרוא להגיש כתב אישום ולהרשיע מתלוננות שהוכח כי תלונתן שקרית וכוזבת ולהשית עליהן עונשים, לרבות קנס כספי כבד ואף מאסר על תנאי.
בנוסף לכך על הפרקליטות לחייב פרסום שמן של מגישות תלונות השווא. רק שינוי מדיניות מקצה לקצה עשוי להיות- אולי, הלוואי- תחילתו של תהליך, שבו יילך ויתמעט מספרן של נשים המגישות תלונות שווא על ביצוע מעשים מגונים בהן, כחלק מהאמצעים השפלים שהן נוקטות בהן במסגרת מאבקי גירושין מרים ועכורים.
רק כאשר ייווכחו, הלכה למעשה, הנשים המגישות תלונות שווא, כי נזקה הוודאי, המוחשי, של תלונת שווא עולה על התועלת המשוערת, המפוקפקת, העשויה לצמוח ממנה אולי אז, רק אז, נהיה עדים לזניחת השימוש באמצעי נלוז ובזוי זה.
פרסמה בפייסבוק – עורכת הדין נוגה ויזל.