אמנת איסטנבול מוצגת לציבור כאמנה למאבק באלימות נגד נשים, בעוד מהותה המוצהרת הינה השתלטות עויינת על אופיה של ישראל תוך יצירת מין פרבילגי – הנשים.
במהלך חמש השנים האחרונות ההתנגדות לאמנה גדלה במרכז ובמזרח אירופה ונכון שתהיה התנגדות גם בישראל.
כמעט כל סעיף באמנה עוין את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, החל מהחמרת הבעיה הדמוגרפית, עבור לאפליה בחקיקה וכלה בשלילת חופש הדת וחינוך מחדש של ציבור שאינו מספיק ‘ליברלי’.
סעיף 3 : מדינת ישראל מתחייבת כי החקיקה בכנסת ישראל תהיה כפופה להחלטה ולבקרה של מועצת אירופה. בנוסף נקבע כי “האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה תוזמן לבחון בדרך קבע את יישומה של אמנה זו.”
סעיף 12: ניתן לומר בוודאות, כי לא יהיה מקום לערכים שמרניים כגון יהדות ואיסלם במדינת ישראל, כך נאמר בסעיף 12 המאפשר לחנך מחדש את אלה הקרויים ‘השמרנים החשוכים’.
סעיף 60: באירופה בה הגבולות בין המדינות פתוחים אין משמעות דרמטית לסעיף 60 אולם בישראל, מדובר בפריצת גבולות ההגירה לנשים לתוך תחומי מדינת ישראל. רוצה לומר: כל הנשים או פלסטינאיות שיטענו לרדיפה על רקע ‘אלימות מגדרית’ יזכו למעמד קבע בישראל.
סעיף 31: המדינות יקבעו את זמני השהות של הילדים אצל ההורים” : למי שלא ברור הכוונה זכויות יתר בהורות לאימהות בגירושין ז”א תשכחו ממשמורת משותפת.
סעיף 48: איסור הליכי חובה חלופיים ליישוב סכסוכים . וכתוב במפורש “ובכללם גישור ופישור : ז”א זוג שרוצה להתגרש יפה ובדרך ארץ אומרים להם מה פתאום לכו להתכסח בבית משפט.
ומה בנוגע לאלימות: עד כה ארגוני המגדר עסקו בחינוך מחדש וסירוס גברים כעת ירחיבו את הגדרות האלימות גם כלפי תחומים לא נראים, לא מדידים, ובעיר מבוססי תחושות.
בכל הנוגע לאלימות ואכיפה מדובר לכל הפחות בעידוד אה-סימטריה באכיפה, משמע מתן לגיטמציה לאלימות נשים, לביצוע עבירות פליליות בכלל, אכיפה בררנית נגד מתעללות בגני ילדים, הכחשת שיעור האלימות הדרמטי של נשים נגד ילדים, אפליית גברים בבתי משפט למשפחה, אפליית גברים בחקיקה, כל אלה ועוד מהווים תמרור אזהרה בפני אימוץ האמנה.
מצב אימוץ האמנה באירופה: במספר מדינות הצליחו הניסיונות לחסום את אישרור האמנה, בולגריה, הונגריה, סלובקיה, לטביה ובריטניה שבחרה לא להצטרף לאמנה.
כמו כן, מדינות שאשררו או חתמו בעבר על האמנה כמו טורקיה או פולין החליטו לסגת ממנה כאשר הבינו את משמעותה האמיתית בחברה דמוקרטית.
זאת ועוד, אמנת מועצת אירופה נמצאת במעמד נחות ולא מחייב בהשוואה לאמנות האו”ם.
לסיכום: מדובר באמנה מסוכנת, החל בפגיעה בעצמאות הכנסת, החמרת הבעיה הדמוגרפית, עבור לאפליה מגדרית בחקיקה, לגיטימציה לאלימות נשים, עידוד סכסוך ושנאה בין המינים וכלה בשלילת חופש הדת וחינוך מחדש של ציבור שאינו מספיק ‘ליברלי’.
אלה ועוד מחייבים כל אזרח בישראל להתנגד לאימוץ האמנה.
אבות למען צדק.
