ביום ראשון 21/6/20 חל יום האב, הזדמנות מצוינת לחשבון נפש לציבור, לגברים והנשים אשר מסרבים להביט למציאות הקשה, מציאות אפליית גברים ואבות.
גלו ביום הזה, מעט אמפתיה וחמלה לאבות.
יום האב הוא הזדמנות לאנשים בעלי מצפון ורצון טוב בכל מקום להעריך, לחגוג ולהוקיר את האבות בחייהם ואת התרומה שהם נותנים לחברה לטובת הכלל.
אבות רבים מקריבים את חייהם ובריאותם למען חברה טובה יותר, למען המשפחה שלהם, למען האישה והילדים, כתוצאה מכך איכות חייהם של אבות אלה נפגעת.
השבוע נחשפנו לרדיפת האבות בעת החקיקה המגדרית בדמות “איזוק אלקטרוני לגברים בלבד” – דוגמא לשנאה ורדיפת האבות ולאפליית הגברים בחקיקה, בתקנות ובפסיקה עדיין נמשכת.
במערכת המשפט והרווחה, גם השנה נשלחו אלפי אבות למרכז קשר לפגוש את ילדיהם לשעה בשבוע ולא בגלל היותם מסוכנים ו/או אלימים – רק בגלל היותם אבות.
ניכור הורי, תחילתו באמא נרקסיסטית הנתמכת על ידי מערכת משפט ורווחה – השנה הצטרפו אלפי אבות גרושים לקהילת השכול
במערכת המשפט, המשיכה האלימות הכלכלית נגד אבות גרושים, בדמות תשלומי מזונות בלתי פרופורציונלים, אבות רבים הגיעו לפת לחם.
בתקנות המיסוי, נמשכה מגמת האפליה נגד גברים ואבות באופן מובהק (פרטים מלאים באתר העמותה).
בהוצאה לפועל, מצאו עצמם, עשרות אלפי אבות גרושים נרדפים עד חורמה – למה? ככה כי אפשר לרדוף גברים ואבות בישראל.
אלימות במשפחה, משבר הקורונה חשף בפנינו את קצה הקרחון של האבות הנפגעים מאלימות מבת הזוג – לצערנו החברה הישראלית ממאנת להקשיב.
אובדנות, בשנה מתאבדים כ-300 גברים, חלק משמעותי מהם הינם אבות גרושים ואבות בכלל, משבר הקורונה והמצוקה הכלכלית צפוי להגביר את אירועי האובדנות – לצערנו גם כאן אין לנו בשורה.
הכי קל לכם לא להקשיב, להסית מבט, להגיד לעצמך לי זה לא יקרה, אין מצב שזה יקרה לבן שלי, לנכד שלי – לצערנו, חלק לא מועט מכם יביט אלינו בשנה הבאה בתהיה “איך לא האמנתי”.
יום האב מהווה הזדמנות להשמיע קריאה למקבלי ההחלטות ולמעצבי דעת הקהל ,לפעול כנגד אפליית הגברים והאבות, בשלב ראשון, לטובת האבות עצמם, ובשלב השני לטובת החברה, הקהילה ובמיוחד לטובת הנשים, הבנות, הבנים והמשפחה שבחיי האבות.
אבות למען צדק.
