אפליית גברים בבתי הדין הרבניים בחסות חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995. נייר עמדה בנושא הונח על שולחן וועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת ישראל.

בניגוד לנרטיב הקיים, מתברר כי ישנן יותר סרבניות גט מסרבנים! למעשה היו 427 סרבניות גט בין השנים 2012 ל-2017 כך עולה מנתוני הנהלת בתי הדין הרבניים (קישור), יותר ממחצית מ'סרבני הגט' היו נשים, אשר סירבו לקבל גט ובכך פגעו בגברים.

חוק בתי הדין הרבניים חושף אפליה בוטה בחקיקה ובאכיפה נגד הגברים בישראל. אין חולק כי סרבנות מצד אישה הינו מעשה אלים לכל דבר ועניין, במיוחד על רקע האפליה המובנית באכיפה נגד מתלוננות שווא, בחיוב הגבר במזונות אישה, בהרחקת הגבר מביתו גם כאשר הגבר הוא הקורבן ונפגע מסרבנות האישה לקבל גט.

מבירור שבוצע עולה, כי אין הלימה בין היקף סרבנות הגט של נשים לבין אכיפת פסקי דין נגד הנשים האלימות. בעידן בו הביטוי 'שוויון מגדרי' משמש כלי להטיה לרעת גברים, הגיעה העת שבתי הדין יפעילו את מלוא סמכותם במידה שווה בסכסוכים משפחתיים ובין השאר יטילו הגבלות על נשים אלימות הכובלות את הגבר בזוגיות לכל הפחות בכלים המוגדרים בחוק.

ברוח השוויון הפורמלי, נכון לחייב אישה סרבנית גט בתשלום "מזונות גבר" עד אשר תחדל מסרבנותה. כן ניתן לפתור תשלום כתובתה, כאמצעי להפעלת לחץ עליה וזאת עוד לפני ההגבלות המוגדרות בחוק שניתן להטיל על הגבר. יובהר, כי על פי הדין האזרחי ניתן לחייב אישה ב'מזונות גבר' בהתאם למוגדר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 סעיף 2 (שם זה נקרא 'מזונות בן זוג'). 

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 מפלה גברים. זאת מכיוון שהוא כולל חסמים בפני הוצאת צווים מגבילים נגד נשים, חסמים שאינם קיימים בהוצאת צווי הגבלה נגד גברים.

המלצתנו:

א. לתקן את החוק ע"י ביטול הצורך ב"אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול".

ב. להחיל סנקציה כלכלית מקבילה על נשים, שתקרא "מזונות גבר", הקיימת בחוק המזונות.

ג. להגדיר סנקציה כלכלית מהותית בעלת קווים דומים ל- "כתובתה", או לכל הפחות לבטל כתובתה.

ד. לחשוף את הימנעות הדיינים בבתי הדין הרבניים מהפעלת סנקציות נגד נשים המסרבות לקבל גט.

תחום מדיניות וחקיקה.