נייר עמדה בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים הונח על שולחן הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת ישראל.
חוק גיל פרישה, תשס”ד-2004.
שנים רבות ידוע, כי המשך אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה יוצר גרעון אקטוארי חמור בקרנות הפנסיה הוותיקות אשר עלול להביא לקריסתם. בינתיים את הגירעון מממנים כ-250,000 גימלאים בקיצוץ תשלומי הפנסיה החודשית שלהם. האמת צריכה להאמר, מחיר אפליית הגברים בא לידי ביטוי בגרעון אקטוארי שנתי בסך של 200 מיליון ₪ בשנה.
ארגוני נשים שהתנגדו במשך שנים לביטול אפליית הגברים בגיל הפרישה לפנסיה הוליכו שולל את הנשים. תוחלת החיים של נשים ארוכה יותר, במקביל הן פורשות מוקדם יותר משוק העבודה, נוסיף לכך את שנות הפריון וחופשת הלידה המקטינה את יכולת צבירת הכספים, כך יוצא שבפועל נשים אמורות להסתדר יותר שנים מגברים עם קצבת הפרישה שלהן, אך הן יוצאות לפנסיה עם פחות שנות צבירה ועם פנסיה עלובה, תוצר של שנאת גברים.
מעבר לאפליית הגברים והפגיעה בהם בזכויות הפנסיוניות הנצברות, במשך חמש שנים לפחות, נשים פטורות מתשלום דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות וזכאיות להנחה במס הכנסה על תשלומי פנסיה, ולהנחות בשירותים רבים אחרים – גם את הפער הזה סוחבים על גבם ומממנים הגברים.
המלצתנו:
בשנים עברו ניתן היה לעבור במדורג להשוואת שנות הצבירה לפנסיה, אך כעת לאור האסון הקרב ובא בקרנות הפנסיה, נדרש להחיל לאלתר את הגדלת גיל הפרישה לנשים לגיל 67 החל משנת התקציב הקרובה.
יש לבטל את ההפרדה הנהוגה בסעיף 3 בנוסח חוק גיל פרישה, תשס”ד-2004 בין נשים וגברים בגיל הפרישה ולהגדיר שוויון מגדרי מהותי ולקבוע שגיל הפרישה לאדם יהיה 67 ללא הבדל מגדרי.
תחום מדיניות וחקיקה.
