המגיפה השקטה – אובדנות

גברים נרצחים יותר, מתאבדים יותר, מורעלים יותרו ומתים יותר בתאונות עבודה.

יום הגבר הבינלאומי בתאריך 19/11/2020 קרב ובא,היום נעסוק באובדנות.

שטיפת המוח אותה עוברת החברה הישראלית ב20 השנים האחרונות, גרמה לכולם להאמין – שחיי גבר, הבנים שלכם/שלנו שווים פחות, ונשים הן תמיד קורבן והן תמיד חוות התעללות מתמשכת.

הספרות המקצועית מצביעה על כך, שגברים אובדניים נעזרים באופן מובהק פחות, הן בשירותי הבריאות הציבוריים והן בסביבתם החברתית (Addis, & Mahalik, 2003). לדוגמא, רק כ-30 אחוז מהמבוגרים עם מחשבות, תוכניות או ניסיונות אובדניים, פונים לשירותי בריאות הנפש     (Hom, Stanley, & Joiner 2015). גברים, במיוחד גרושים או פרודים, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לבצע ניסיון אובדנות קטלני (Kposowa, 2000; Calati, et al. 2019). מציאות חייהם של גברים גרושים מורכבת ורוויה בלחצים, כך שהם מועדים יותר לבצע ניסיון אובדנות מוצלח. לעיתים קרובות, הם חווים קשיים כלכליים ומשפחתיים ניכרים. למשל, חלק ניכר מהגברים הגרושים, סובלים מניכור הורי ו/או הדרה, אשר נמצא כקשור לאובדנות בקרב גברים (Sher, 2017). יתרה מכך, לרוב, הם חסרי מקורות תמיכה ונוטים לא להיעזר בשירות הציבורי ובכלל במסגרות התמיכה המסורתיות.

אין בארץ מרכזי סיוע המיועדים ומותאמים לגברים. משמעות הדבר היא, שגברים רבים, חסרי רשת תמיכה יתאבדו.

וגברים גרושים?  הם אלה הסובלים במיוחד מהתעללות והתעמרות בתי המשפט למשפחה, שירותי הרווחה והוצל”פ אשר מביאה רבים מהגברים לאובדנות , משבר הקורונה על פי מחקרים בינלאומיים צפוי לגרום לעליה משמעותית בהיקף המתאבדים בקירוב לעליה מ-400 מתאבדים ל-600 בשנה.

כאשר שוללים מגבר את חירותו (מעצר שווא) לא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל עליו, כאשר פוגעים בשמו הטוב וטופלים על גבר עלילות אלימות ו/או עבירות מין, כאשר שוללים מגבר נכסים וכספים ומותירים אותו חסר יכולת לרכוש לעצמו פת לחם (לא על לשון המליצה), כאשר מרחיקים גבר מביתו שלו שרכש במיטב כספו ומשליחים אותו לרחוב ולא בגלל היותו עבריין אלא בגלל שניתן להעליל שהוא מסוכן, כאשר מנתקים בין אב לילדיו ולא בגלל מסוכנות (המסוכנים באמת נמצאים בכלא) אלא בגלל “טובת האישה” ובמקרה “הטוב” הוא פוגש את ילדיו כמו בגן חיות לשעה בשבוע במרכז קשר – הגברים האלה מתאבדים.

אנחנו מלווים את חברינו לדרכם האחרונה בבתי העלמין ברחבי ישראל, עבורנו מעשיהם אלה של שופטי בית המשפחה למשפחה, עובדות הרווחה והוצל”פ שווים לרצח או לכל הפחות לגרימת מוות ברשלנות.

בשלושת העשורים האחרונים, מספר המתאבדים עומד בממוצע על כ-400 נפשות לשנה, 80% מהמתאבדים הינם גברים, וכאמור קיים תת דיווח של כ-25%.

מבקר המדינה פרסם ביום – 04.05.2020, את הדוח השנתי שמספרו 70ב, פרק ד’ בדוח עוסק בהיבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת אובדנות ובו מותח המבקר ביקורת על הטיפול של משרד הבריאות והרווחה בנושא, על פי המבקר בין השנים 2013 – 2016 מספר המתאבדים בשנה בממוצע עומד על 372 נפשות, מדובר בכשלון מוחלט, המבקר העריך את העלות השנתית שנגרמת למשק הישראלי עקב אובדנות בין 2 ל-2.5 מיליארד ש”ח בשנה.

התקשורת והכנסת כמובן לא רעשה וגעשה נוכח הכשלון הקולוסאלי במניעת אובדנות – אתם יודעים 300 גברים מתאבדים בשנה לא שווים כמו 2 נשים שאולי נרצחו.

מאז החלטת הממשלה (החלטה 1091 אשר תוקצבה ב-55 מיליון שח ) בשנת 2013 , הכשלון במניעת אובדנות עלה לנו בחייהם של כ-2100 גברים, לכל אחד מהם אב ואם ולרבים מהם ילדים אשר חייהם נהרסו.

גם כאן האפליה נגד גברים באה לידי ביטוי בבחירה המודעת של משרד הבריאות והרווחה לא לעסוק באובדנות גברים, האם לדעתכם הם השקיעו ב-80% המתאבדים הגברים או ב-20% המתאבדות הנשים?  – את זה נשאיר לפרסום הבא.

ישראל 2020 – נראה לי שנכון להקים מרכזי סיוע יעודיים לגברים במצוקה.

לסיום, גברים מתאבדים יותר, פער אובדנות מגדרי: על כל 4 גברים מתאבדים מתאבדת אישה אחת.