נשיא בתי הדין הרבניים הרב דוד לאו, יחד עם הדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס, הוציאו תחת ידם פסק דין אשר מתעלם באופן מובהק מההלכה.
בפסק דין ארוך ופתלתל, פסק הרב דוד לאו ויצר שבר מהותי בתפיסה של בית הדין במקרים של אישה נואפת, פסק הדין מתעלם לחלוטין משאלת הנאמנות כמשפיעה על חלוקת הממון.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי החל משנת 2015 בגדה האישה בבעלה, וכשחשד בה באותה תקופה ושאל אותה על כך היא הכחישה מכול וכול את מעשיה. הם המשיכו לחיות כזוג, ורק במהלך שנת 2019 התגלה הדבר וחשבונות הבנק הופרדו כהתחלה של תהליך פרדה וגירושין.
באופן מפתיע, הרב לאו סטה לחלוטין מהדיון על הנאמנות הזוגית ואימץ את תפיסת בג”ץ החילונית פרוגרסיבית שניתקו את חובת הנאמנות בנישואין מהשותפות הכלכלית.
הדיון בפסק הדין התרכז כולו בשאלות בעלות אופי כלכלי מובהק, בדיני ממונות – ואין בהן כל התייחסות לדיני אישות המופיעים בחלק אבן העזר.
לשיטת פסק הדין, בגידה אין פירושה הפרת הנאמנות שמשמעותה גירושין, וכל עוד הגבר לא גילה את הניאוף והכריז על רצונו לגרש את הבוגדת בית הדין מגן על זכויות האישה הכלכליות.
זאת ועוד, פסק הדין יצר יהודים טובים יותר ויהודים טובים פחות! פסק הדין מתייחס באריכות לבני הזוג שהינם חילוניים.
“צריך עיון רב האם ניתן לומר שיש אומדנא ברורה שאין לפקפק כלל בדעת הבעל שאילו היה יודע שאשתו זינתה שהיה מפרק מיד את חיי הנישואין”
ומוסיף בפסק הדין הפרדה מהותית בין יהודי חילוני ליהודי דתי! לשיטת הרכב הדיינים בחברה החילונית אין ערך לנאמנות בנישואין ובגידות הם דבר שבשגרה.
“ובפרט בציבור שאינו שומר תורה ומצוות באופן מובהק, שברור שהרבה בעלים שגילו דבר כזה על הנשים שלהם לא פירקו מיד את חיי הנישואין”.
דיינים רבים ממערכת בתי הדין הרבניים, נדהמו לקרוא את תוכן פסק הדין, ניתן לומר באופן חד משמעי כי מרבית הדיינים חושבים שמדובר בזילות וזלזול בהלכה היהודית ובערכי המשפחה.
אין דרך אחרת להבין את פסק הדין הזה, למעשה הרכב דיינים בכיר קבע למעשה כי נאמנות בנישואין אינה ערך ביהדות וניאוף הינו לגיטימי.
אבות למען צדק.
בגץ: בגידה זה נורמה….