גבר גרוש חויב להשתתף בחובות שצברה גרושתו בחשבון הבנק הפרטי שלה בעקבות הלוואות שנטלה ללא ידיעתו. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בחיפה, דחתה השופטת הילה גורביץ עובדיה את טענת הגרוש כי החובות נוצרו בחוסר תום לב.
היא קבעה כי הוא תרם להיווצרותם כיוון שבחר להתעלם מכך שאשתו נושאת ברוב הוצאות המחייה אפילו שהיא לא יכולה לממן אותן. מאחר שהחובות נוצרו בתקופת הנישואים וכספי ההלוואות שימשו למימון צרכי המשפחה – מדובר בחובות משותפים.
בני הזוג החלו לצאת ב-2004 וב-2010 עברו לגור יחד בעיר מרוחקת בעקבות הצעת עבודה שקיבל הבעל. כעבור כ-4 שנים האישה נכנסה להיריון והם התחתנו.
כ-5 שנים אחרי שבתם נולדה עזבה האישה את הבית ופתחה בהליכים משפטיים עקב הפרידה. בתביעה שעסקה בענייני הרכוש ביקשה האישה לכלול באיזון המשאבים המשותפים, גם חובות שצברה בעקבות יותר מ-20 הלוואות שלקחה בתקופת הנישואים ולא הצליחה להחזיר.
האישה טענה כי אחרי שבתם נולדה בעלה החל להתעלל בה נפשית וכלכלית, וכי נאלצה ליטול את ההלוואות כדי לממן את הוצאות המחייה של המשפחה. לדבריה, כשגילתה לו על החובות שצברה כיוון שלא עמדה בתשלומים הוא העניש אותה, לקח לה את הרכב ואת הטלפון הנייד ושלח אותה לישון בסלון כדי ללמד אותה לקח.
הבעל הכחיש את טענות האלימות וביקש שלא לכלול את החובות באיזון. הוא טען כי אשתו לקחה את ההלוואות ללא ידיעתו או הסכמתו, בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת הנאמנות שלה כלפיו. מעבר לזה, היא לא פירטה את מהות נטילת ההלוואות ולא הוכיחה שכולן נלקחו אחרי שהתחתנו.
לא התעניין: השופטת הילה גורביץ עובדיה הכריעה לטובת האישה. היא הפנתה לכך שרואה החשבון שמונה לצורך עריכת איזון המשאבים הגיע למסקנה שהחובות בחשבון של האישה נוצרו משום ש”נשאה בחלק ניכר מהוצאות כלכלת התא המשפחתי” אף שהכנסותיה היו נמוכות בפער של כ-2,500 שקלים בחודש. עוד היא קבעה שהאישה הוכיחה שההלוואות נלקחו בתקופת הנישואים.
השופטת לא הסכימה עם טענת הבעל כי החובות נוצרו בחוסר תום לב. “אם כבר”, כתבה, “חוסר תום הלב הוא של הנתבע”, כתבה. השופטת ציינה כי הבעל ידע שאשתו נושאת בהוצאות המחייה של המשפחה אפילו שלא עבדה תקופות ארוכות וכשעבדה הרוויחה משכורת חודשית זעומה של כ-5,000 שקלים. אף שלבעל היה ברור שההכנסות האלה לא מספיקות למימון הוצאות המחייה הוא לא התעניין במצבה הכלכלי וכך הוא אפשר למעשה את יצירת החובות.
מאחר שהחובות נוצרו בתקופת הנישואים עקב מימון הוצאות המחייה של המשפחה, והבעל תרם ליצירתם, הרי שמדובר בחובות משותפים, קבעה.
במסגרת פסק הדין השופטת גם קיבלה את בקשת האישה לכלול באיזון המשאבים רכוש וחובות שצברו בני הזוג כשעברו לגור יחד – עוד לפני הנישואים. היא קבעה שבאותה תקופה הפכו בני הזוג לידועים בציבור, וכי האישה הוכיחה כוונת שיתוף בין היתר בהתחשב בכך שניהלו משק בית משותף, היא עברה לעיר מרוחקת למען הזוגיות ונכנסה להיריון לפני הנישואים.
הבעל חויב לשלם הוצאות של 12,000 שקלים ללשכה לסיוע המשפטי כיוון שהאישה יוצגה על-ידי עו”ד מטעמה, ולשלם את שכר הטרחה של רואה החשבון.ב”כ האישה: עו”ד אולגה ליכטר מטעם הסיוע המשפטי ב”כ הבעל: עו”ד לענייני משפחה גדלי סולן.
ב”כ האישה: עו”ד אולגה ליכטר מטעם הסיוע המשפטי ב”כ הבעל: עו”ד לענייני משפחה גדלי סולן.
כתב: עו”ד יניב גיל עוסק/ת ב- דיני משפחה ** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר – psakdin בתאריך 10/11/2021.
דוברות אבות למען צדק.
