לפניכם עוד עוול נורא נגד אבא שהפך לעני נטול יכולת כלכלית ונרדף, בשים לב כי מדובר בהרכב זהה המוציא פעמים רבות פסקי דין מעוולים נטולי חמלה, האם מדובר במקריות או רדיפת אבות גרושים?

ברקע: בני הזוג התגרשו כאשר נתגלתה בגידת האשה, אשר נותרה לגור בדירת בני הזוג שהתגרשו יחד עם “המאהב”.

מספר תיק: 1285036/4 כסלו תשפ”ב 7/11/21.

הרכב הדיינים: אליעזר איגרא שלמה שפירא ומיכאל עמוס.

הרכב המשפחה: 3 ילדים מעל גיל שש.

הכנסת האיש: 5,000 ₪.

הכנסת האישה: 7,500 ₪ בתוספת הכנסה של 2,500 ₪ מיחידת דיור שהיא משכירה.

זמני שהות: 40-60.

ביהד האזורי: פסק 500 לילד, בסך הכל 1,500 מזונות ילדים מהאב לידי האם.

בית הדין הרבני הגדול: 1,200 לילד בתוספת 50% מדור סה”כ 6,000 ₪ לא כולל מחציות.

לטענת הדיינים על האב לצאת לעבוד בעבודה נוספת. 

הערר הוגש באיחור של שנה וחצי, בית הדין הרבני הגדול ביטל את פסק הדין של האזורי משום שהינו חולק עקרונית על האזורי ולא בגלל נסיבות מיוחדות.

האב אינו יכול לעמוד בתשלום דמי המזונות ונושא חובות כבדים בהוצל”פ וכמובן שאינו יכול לשכור דירה ולכן מתגורר אצל הוריו.

אבות למען צדק.