גניבת זרע- סיפור #3

כתבה: מורן ששון.

הוא היה מטפל ברפואה סינית.
היא הייתה מטופלת שלו.
נוצר ביניהם קשר חברי בלבד.
באחד מסופי השבוע היא הזמינה אותו למסיבה שערכה עם חברים נוספים בביתה.
הוא הגיע, הם שתו, הוא ביקש לשים את הראש לנוח, כשהתעורר מצא אותה רוכנת מעליו.
לאחר מספר שבועות קיבל הודעה שהיא בהיריון.
הוא ניסה לשכנע אותה לעשות הפלה- היא סרבה בתוקף.
הוא מתגורר בדירת חדר, מחוייב בתשלומי מזונות ומרוסק כלכלית ונפשית והיא חיה עם הבת המשותפת שלהם.

זה רק אחד מתוך עשרות הסיפורים שהגיעו אליי ואל עדי, הכתבת שמפיקה את הסרט דוקומנטרי בנושא.

הוא מסופר, כמו הקודמים שפרסמתי, בקווים מאוד כלליים תוך השמטת פרטים רבים על מנת לא לחשוף את זהותם של הנוגעים בדבר, ותאמינו לי- כל פרט שאני משמיטה מוריד מהעוצמה של הסיפור כי הפרטים מזעזעים. הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.

האינבוקס שלי מוצף באינסוף הודעות עם סיפורים קורעי לב, על גברים שמרגישים מרומים, מרגישים שאף אחד לא באמת מבין מה הם עוברים, שהתרסקו כלכלית, שאיבדו אמון במין הנשי ורובם לא הצליחו להשתקם ולמצוא זוגיות, ועל כל התזמורת הזו מנצח בית הדין לענייני משפחה, שמנהל את כל הנושא הזה עם ראייה מאוד חשוכה ובעיקר חוסר צדק.

אחד האתגרים בסרט הוא שיש בעיה לפרסם את הסיפורים בפנים גלויות כל עוד הילדים שנולדו כתוצאה מגניבת זרע לא הגיעו לגיל 18.


למה פנים גלויות? כי זה מעורר יותר אמפטיה.

לא יהיו רק פנים גלויות, אבל נכון לעכשיו זה הדבר היחיד שחסר כדי להתחיל בצילומים.
בחרנו להביא לתקשורת את הנושא הנפיץ הזה, שעד כה אף אחד כמעט ולא נגע בו,
מתוך מטרה להתחיל לעלות את הנושא למודעות ציבורית ובשלב הבא גם להגיע איתו לכנסת לטובת שינוי אמיתי בנושא.

אני זקוקה לסיפור שבו הילד/ה עברו את גיל 18 והאב מעוניין להתראיין בפנים גלויות.
סיפור אחד כזה והסרט יצא לאור.
מוזמנים לפנות בפרטי🙏

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10159030187703346&id=616728345

השאר תגובה