השיח הציבורי והאקדמי סביב סוגיית-סרבנות הגט מתמקד בנשים-מסורבות, והתופעה של גברים-מסורבים כמעט ואינה זוכה להתייחסות.
הסיבה לכך היא צירוף של כמה הנחות-יסוד שקיימות ביחס לתופעה: (1) כמעט אין גברים מסורבי-גט; (2) הפגיעה האישית והמשפחתית בגברים מסורבים אינה חמורה; (3) גברים מסורבי-גט מקבלים מענה אפקטיבי יעיל ומהיר ממערכת המשפט; (4) לגברים מסורבי-גט (בניגוד לנשים מסורבות) יש פתרון הלכתי-משפטי שהופך את הבעיה שלהם לפתירה בנקל: קבלת היתר לשאת אישה שניה. הנחות-יסוד אלה הובילו בין היתר לכך שהמחוקק ומערכת המשפט הגבילו את מתן הסעדים לגברים מסורבי-גט.
המאמר (בקישור כאן) מבקש לבחון מחדש את הנחות היסוד כאמור, ומראה כי הן אינן תואמות את המציאות החברתית והמשפטית הנוהגת כיום במדינת ישראל.
בין היתר מראה המאמר כי: היקף תופעת מסורבי-הגט גבוה בהרבה משמקובל לחשוב; הפגיעה בגברים מסורבי-גט, במקרים רבים, קשה ביותר; “היתר אישה שניה” אינו מהווה כיום פתרון מעשי למסורבי הגט, שכן האפשרות לקבלו הפכה כמעט לתיאורטית; וככלל, גברים-מסורבים מקבלים כתף קרה ממערכת המשפט למצוקתם.
החלק הראשון במאמר עוסק בהיקף תופעת מסורבי-הגט.
החלק השני סוקר את הסעדים הניתנים למסורבים, ומראה כי בפועל כמעט לא נעשה בהם שימוש.
בחלק השלישי דן המאמר בסעד של היתר אישה שניה, ומראה כי בניגוד למיתוס שהתפתח לגביו, הוא אינו מהווה כיום פתרון לבעיית המסורבים.
המאמר טוען שלמרות שתופעת מסורבי-הגט הינה תופעה משמעותית, המסורבים אינם זוכים למענה ראוי מהמחוקק וממערכת המשפט. בהתאם לכך קורא המאמר לשינוי היחס לתופעה, ומציע דרכים להתמודדות עימה.
קרדיט: מדובר בתקציר המאמר אשר פורסם על ידי עו”ד דוד ברלינר הוא מרצה (מן החוץ) בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן, דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר -אילן, ועמית מחקר במכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט .
Refused a Divorce: The Transparent Side of the Get Refusal Phenomenon
The public and academic discourse surrounding the phenomenon of get refusal, or sarvanot get in Hebrew, usually focuses on the experiences of refused women. However, the phenomenon of men being refused a divorce is largely ignored.
This is due to several assumptions about the issue, including that: (1) there are very few men whose wives refuse to divorce, (2) the harm caused to refused men is not significant, (3) the legal system provides an effective and efficient response for refused men, and (4) men have a halachic-legal solution to this problem in the form of obtaining a permit to marry a second wife.
This article challenges these assumptions by providing evidence that they do not align with the social and legal reality in the State of Israel. The article also shows that: (1) the number of refused men is higher than the number of refused women, (2) the possibility of obtaining a permit to marry a second wife is extremely rare and not a viable solution, and (3) sanctions such as imprisonment and restraining orders on women are only imposed in isolated and rare cases.
The first section of the article discusses the scope of the phenomenon of men being refused a divorce.
The second section examines the remedies available to refused men and shows that they are rarely used in practice.
The third section examines the idea of obtaining permission to marry a second wife and demonstrates that it is not a viable solution.
The fourth section discusses the differences between refused men and refused women and the implications of these differences for the appropriate approach to each phenomenon. Finally, the article proposes practical changes to the way the system deals with the phenomenon of men being refused a divorce.
David Z. Berliner
לצפיה / הורדת המאמר בקובץ לחץ כאן.
אבות למען צדק – father4justice israel
