ארגוני הפמיניזם הרדיקאלי בישראל טוענות, שאין להם יכולת השפעה על מקבלי החלטות בישראל.
הן חסרות ייצוג?
הן לא יכולות להשפיע?
אין להן מקורות הכנסה?
אז בדקנו עבורכם וראו איזה נס, מתברר שלרשות ארגוני הנשים בישראל עומד מנגנון מפואר.
ממשלה: וועדת שרים לקידום מעמד האישה.
השר הממונה: שרה לקידום מעמד האישה.
מנגנון החקיקה: הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.
המטה המרכזי: הרשות לקידום מעמד האישה עם תקציב של מעל ל-6 מיליון ₪.
המשגיחות:“ממונה על מעמד האישה” בכל עיר בישראל, במשטרה, בצבא, נציבות שירות המדינה ועוד.
מגזר שלישי: אלפי עמותות מגדר ופמיניזם רדיקאלי ממומנות מתקציב המדינה.
ואם זה לא מספיק, ראו את השליטה המוחלטת שלהן באמצעות רוב נשי במערכת המשפט – בממוצע 70%
משרד המשפטים: 70% נשים.
פרקליטות המדינה : 70% נשים.
פרקליטי מחוז: 8 מתוך 13 פרקליטי מחוז, 61% נשים.
שופטים: בכלל בתי המשפט 55% נשים , בבית משפט למשפחה מעל 60%.
רשם הוצל”פ: במעמד שופט 70% נשים.
הסיוע המשפטי: 75% נשים.
לנו זה נראה יותר כמו אפליית גברים מאשר נשים, מה דעתכם?
אבות למען צדק.