אפלית אבות באפוטרופוסות על ילדיהם
אפלית אבות במאסר חייבי מזונות
אפלית גברים בשירות הביטחון
אפלית גברים בחוק למניעת העסקת עברייני מין
אפלית גברים בקצבת שארים
אפלית גברים במיסוי
אשה בלבד זכאית לנקודות זיכוי עבור כל אחד מילדיה על פי הקריטריונים הקבועים בהוראת סעיף 66 לפקודת מס הכנסה:
האשה תהא זכאית ל-1/2 נקודת זיכוי לפי סעיף 36א ובנוסף וכנגד המס החל על הכנסתה מיגיעה אישית לנקודות זיכוי בעד ילדיה:
נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת לידתו ובשנת בגרותו; נקודת זיכוי אחת בעד כל אחד מילדיה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו.
אפלית גברים בנהלי משטרת ישראל בטיפול בתלונה על אלימות במשפחה
נוהל 03.300.226 (פברואר 2014) מדבר בלשון נקבה כלפי הנפגע, כלומר מניח שמדובר בנפגעת ממין נקבה, ומדבר בלשון זכר כלפי התוקף, כלומר מניח שמדובר בתוקף ממין זכר. בנוסף, סעיף י' בנוהל קובע, שבקשת מתלוננת לבטל התלונה לא תהווה שיקול יחיד בסגירת התיק.
אי ביצוע בדיקה גנטית לאימות אבהות
אפלית אבות בחיוב מזונות קטינים בהלכה השיפוטית
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 סעיף 3(א) קובע שעל אדם חל הדין האישי והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו. החוק ממשיך ואומר בסעיף 3(ב) כי אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה. משמעות סעיף זה שהיות וגברים מחוייבים עפ"י הדין האישי ונשים פטורות על פיו, נשים יחוייבו במזונות קטינים מכוח חוק זה. ואכן חוק זה קובע בסעיף 3א (א) שאביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו ו- (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא. החוק קובע שוויון (יחסי) בין ההורים בחיוב מזונות הקטינים.
- האפליה בחיוב מזונות הקטינים לרעת גברים מתחילה במערכת המשפט. הפסיקות בערכאות השונות אינן מתחשבות בהכנסות האב או בהכנסות האם (על פי רוב) והמזונות מושתים על האב כדרך קבע.
- יתרה על כך, בהלכה השיפוטית נכנסה נוסחה לחישוב המזונות, אשר בניגוד לאמור בחוק (סעיף 3א(ב)), מתחשבת בידי מי מוחזק הקטין.
- גם ההתייחסות להיקף המזונות שבסעיף 6 לחוק, שקובע כי "היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, … – לפי מחסורו של הזכאי ויכלתו של החייב" – אינה באה לידי ביטוי בפסיקה. גברים רבים נאלצים לחיות במחסור חריף ובתת תנאים בעודם מנסים לגדל את ילדיהם, מה גם שכשאין ידם משגת לשלם את הסכומים הגבוהים המושתים עליהם, הם נשלחים למאסר עפ"י חוק ההוצאה לפועל סעיף 74.
הדרת ואפלית גברים מפורשת בחוק
סעיף 1 בחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 מגדיר כי "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".
סעיף 1א(א) קובע ש"דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית".לעומתם, סעיף 1ב(2) מתיר אפליה מתקנת לטובת נשים.
מוכרת המציאות בה מתקיימים במרחב הציבורי וע"י גופים ציבוריים (ויצ"ו, נעמ"ת ועוד) ארועים, קורסים, כנסים ופעילויות לנשים בלבד. חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 סעיף 6 קובע כי "לכל אישה ואיש זכות שווה לקיום בכבוד אנושי, ובכלל זה לשוויון בתחומי העבודה, החינוך, ההשכלה, הבריאות, הדיור, איכות הסביבה והרווחה החברתית". עפ"י סעיף זה, שטוען שגם לאיש זכות שווה, ועפ"י פסיקת בג"ץ (___), לא נראה כי יש בסיס חוקי לקיומם של ארועים אלו.
אפלית גברים בזכות על גופם
חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 סעיף 6א קובע כי "לכל אישה זכות מלאה על גופה". בולט מאוד העדרם של גברים בלשון הסעיף הנ"ל. אפליה זו באה לידי ביטוי בשימוש בזרעו של גבר לאחר מותו, ע"י אלמנתו ואף בניגוד להסכמתו (פסיקה).
אפלית גברים בהגנה מפני אלימות
חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 סעיף 6ב קובע כי "לכל אישה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה". בולט מאוד העדרם של גברים בלשון הסעיף האמור, זאת כאשר ידועים מחקרים רבים המצביעים על סימטריה בהיקף השימוש באלימות בתא המשפחתי בין גברים לנשים וכן על סטטיסטיקת הרציחות והאלימות, שאין חולק שגברים סובלים ממנה פי כמה מאשר נשים.
אפלית אבות בזכאות בדמי ביטוח לאומי לילדיהם
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 קובע בסעיף 69(א) כי "קצבת ילדים תשולם לאם", בכל מקרה, גם אם שני ההורים חיים בשיתוף מוחלט וגם אם בנפרד או בגירושין.
- כמו כן, זכאויות שונות נוספות הקשורות בילדים כגון: מענק לימודים, קצבת נכות, ועוד, מגיעות לאם בלבד.
אפלית גברים בסיוע בשכר דירה מביטוח לאומי
סעיף 3.1.2 בנוהל מס' 08/04 מיום 29.01.2012 – השתתפות בתשלום שכר דירה של משרד השיכון, קובע "סיוע למשפחות חד הוריות המתקיימות מקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי" – כמובן שגברים אינם זכאים למזונות ועל כן מודרים מזכאות זו. יש לאפליה זו תתי סעיפים רבים לדוגמה: מיצוי כושר השתכרות ולכן זכאות בסיוע בשכר דירה למקבלת מזונות, גם אם המזונות הם הכנסתה היחידה ואינה פועלת לפרנסת עצמה כלל.
אפלית גברים בסיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הורי)
חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 קובע סיוע במקרים המשוייכים לנשים באופן מובהק ומפורש.
- סעיף 1(2)(ב) קובע זכאות לעגונה, מצב משפחתי שמבחינה משפטית מתקיים גם בגברים, אך הם אינם נכללים בחוק.
- סעיף 1(2)(ג) קובע זכאות לאישה ששהתה במקלט לנשים מוכות. מציאות זו אינה קיימת בגברים, מאחר ואין בנמצא מקלטים לגברים, על אף המחקרים המצביעים על סימטריה באלימות בתא המשפחתי בין גברים לנשים ועל אף הצורך במקלטים אלו עבור גברים וילדיהם במקרים בהם הם נמלטים מאלימות בת זוגם כלפיהם וכלפי ילדיהם.
אפלית גברים בתשלום לחברת החשמל
עפ"י תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים שונים), תשע"א-2011, סעיפים 7 (5) ו- (6), ניתנת הנחה של 50% בחשבון החשמל לזכאי מזונות – לנשים.
אפלית גברים נפגעי אלימות
משרד העבודה והרווחה מפעיל כחלק ממערך הטיפול ב'תופעת האלימות במשפחה', מקלטים לנשים מוכות, דיור מעבר לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, מקלטי חירום לנערות – שמם של מוסדות אלה מעיד שאינם מיועדים לגברים וילדיהם וזאת חרף העובדה הידועה מחקרית, כי ישנה סימטריה באלימות בתא המשפחתי.
אפליה בין יתום ליתומה
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 קובע בסעיף 22א(א) כי: "נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13, ולילדתו – בהגיעה לגיל 12, מענק בשיעור שני שלישים מהשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר." – אפליה או הבדל מפורשים בגיל קבלת המענק.
ענישה מופחתת לנשים – הריגה
חוק העונשין, תשל"ז-1977 סעיף 303(א) המתת תינוק [א/226(1), (2)] [1939 תשכ"ו], קובע כי: "אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים." לעומת הריגה, או כפי שמנוסח כעת, 'המתה בקלות דעת', בה יתחייבו גברים עפ"י חוק העונשין הנ"ל, סעיף 301ג ובו כתוב: "הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים." (המתה בקלות דעת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019).
ענישה מופחתת לנשים – מסייע לאחר מעשה
חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 260(א), מסייע לאחר מעשה [א/26(1), 27], קובע כי: "היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, "עבירה" – למעט חטא." – כאמור, החוק מפחית מאחריותה של אישה, בטוענה שהיא תחת מרותו של בעלה, סעיף הפוך, לא עלה במחשבה כלל.
ענישה מופחתת לנשים – הפסקת הריון
חוק העונשין, תשל"ז-1977, איסור הפסקת הריון [יג/2], סעיף 313, פוטר אישה מאחריות הפלת עוברה ומחייב את הרופא או האדם האחר שעסק בהפלה: "מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.". ובכדי לוודא שאין אחריות על האישה, מוסיף סעיף 320 בחוק וקובע: "אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד לסימן זה לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.".
אפלית גברים בתקנת 'שעת הורות'
לפי הוראות התקשי"ר (תקנון שירות עובדי המדינה) הזכות ליום עבודה מקוצר להורה בשירות המדינה (מה שנקרא פעם 'שעת הנקה', עד שנודע כי גברים מעוניינים להיות עם ילדיהם הרכים), ניתנת כברירת מחדל לאמהות.
אב גרוש יזכה בשעת הורות עם ילדיו, רק במקרה בו האם (הגרושה) תסכים להעביר לו את זכות זו. במקרים לא מעטים, עקב סכסוך הגירושים, אבות רבים מודרים מזכות זו.
אפליה עקר בית
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, (תיקון מס' 7) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 186) תשע"ז-2016, סעיף 351 קובע כי: "מבוטחת… שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן בסעיף 238.
לא תשלם דמי ביטוח…" כאשר סעיף 238 בחוק קובע: " 'עקרת בית' – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש" – גבר אינו כלול בהגדרה זו ולכן אינו זכאי לפטור זה.
נוסף על כך, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, (תיקון מס' 30) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 55) תשע"ה-2014, סעיף 14(ז), פוטר 'עקרת בית' מתשלום דמי ביטוח בריאות – "לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שטרם מלאו לו 18 שנים, בעד עקרת בית…".
