אפליית גברים בבתי הדין הרבניים.

האפליה האנטי גברית שלטת כיום גם בבתי הדין הרבניים, הגבר יקבל יחס מפלה בדיון בינו לבין אשה, ברובד הדיוני וברובד המהותי.

בעקבות הכתבה הראשונה בערוץ 7 חשוב להבהיר.

ברובד הדיוני, האפליה הפסולה מתבטאת בעיקר בחוסר הזדמנות לגבר להזים בחקירה נגדית כזבים של אשה, לחילופין מחיקת תצהירו של גבר, מעשה שגרתי בתי הדין הרבניים בישראל, כאשר אין כל מניעה פרוצדוראלית מלנהוג כך, בתוספת הגבלת משך טיעוני גבר בהשוואה לאישה המקבלת זמן בלתי מוגבל, וגילויים רבים נוספים ובכללם השהייה מכוונת של בירור תביעות גבר מול  מענה כמעט מיידי בבירור תביעות אשה. כאשר בפני הדין הרבניים שתי גרסאות עובדתיות, כל אחת מפי עד אחד בלבד: זו של גבר ולמולו זו של אשה, בית הדין הרבניים קובע – שרירותית וללא כל הנמקה מהותית באשר היא.

ברובד המהותי, ניקח לדוגמא את הליך קביעת “מזונות הילדים”, האפליה הפסולה מתבטאת בהליך קביעת “צרכים” פיקטיבים של ילדים, אלה המוגדרים “הכרחיים” ואלה המהווים מותרות, לצורך כיסויים נדרשים סכומי עתק ו”חלוקת” המותרות בדרך של “שיוויון מטריאלי” בין ההורים, כשכל סכום הכסף משולם באותו מעשה בית דין מכיסו של האב לכיסה של האם, כשאין כל פיקוח על הוצאת סכומי הכסף האמורים וייעודם בפועל; כמו-כן, לא ברור כיצד בית הדין הרבני בהרכב מסויים קובע כי לכיסוי כל צרכיו ההכרחיים של ילד נדרש סכום חודשי בסך של -.600 ₪ (לא כולל מדור) ואילו אותו הרכב דיינים קובע כי לכיסוי צרכיו ההכרחיים של ילד נדרש סכום כספי חודשי בסך של -.1,485 ₪ לא כולל מדור המהווה אפליה מוחלטת,  והכל – כאשר הן נתוני שני הילדים והן נתוני הוריהם, דומים עד כדי זהות מוחלטת ממש.

חשוב להבהיר: החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תוקן בשנת 81 ראו תצהירו של חבר הכנסת עקיבא נוף לעמותת אבות למען צדק במסגרת בג”צ 2511/17 . על פי תצהירו אפליית האבות הגרושים בתשלום מזונות ילדים תוקנה לפי 40 שנה! 

בזו הלשון: אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

את סוגיית הדין האישי פתר המחוקק בפרשנות האומרת כי לאישה אין דין אישי ועל כן חייבת במזונות מכח סעיף 3א לחוק.

אפליית גברים נוספת ניתן למצוא בקלות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ”ה-1995 אשר מפלה גברים באופן ברור בסרבנות גט מכיוון שהוא כולל חסמים בפני הוצאת צווים מגבילים נגד נשים, חסמים שאינם קיימים בהוצאת צווי הגבלה נגד גברים והדיינים יש לומר מוסיפים על האפליה בחוק בהמנעות מהפעלת סנקציות נגד נשים.

427 סרבניות גט בין השנים 2012 ל-2017 כך עולה מנתוני הנהלת בתי הדין הרבניים יותר ממחצית מ’סרבני הגט’ היו נשים, אשר סירבו לקבל גט ובכך פגעו בגברים – ניתן לראות בדוח 69 פקודות מאסר נגד גברים סרבני גט לעומת אפס נגד נשים.

קישור לפרסום הנהלת בתי הדין הרבניים – סרבנות גט.

אין הלימה בין היקף סרבנות הגט של נשים  לבין אכיפת פסקי דין נגד הנשים האלימות. בעידן בו הביטוי ‘שוויון מגדרי’ משמש כלי להטיה לרעת גברים, הגיעה העת שבתי הדין יפעילו את מלוא סמכותם במידה שווה בסכסוכים משפחתיים ובין השאר יטילו הגבלות על נשים אלימות הכובלות את הגבר בזוגיות לכל הפחות בכלים המוגדרים בחוק.

ברוח השוויון הפורמלי, נכון לחייב אישה סרבנית גט בתשלום “מזונות גבר” עד אשר תחדל מסרבנותה. כן ניתן לפתור תשלום כתובתה, כאמצעי להפעלת לחץ עליה וזאת עוד לפני ההגבלות המוגדרות בחוק שניתן להטיל על הגבר. יובהר, כי על פי הדין האזרחי ניתן לחייב אישה ב’מזונות גבר’ בהתאם למוגדר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 סעיף 2 (שם זה נקרא ‘מזונות בן זוג’). 

בית הדין הרבני, בין כל היתר, מתעלם גם מכל אחד מאלה הפוגעים אנושות בגבר:  שבר נפשי עמוק עת מתפרקת משפחתו, מצבו הנפשי הירוד של גבר,  ריבוי הליכים משפטיים, ניתוקו מילדיו המעצים כל משבר נפשי,  עלילות שווא במשטרה של אישתו כנגדו הגורמות למעצרו, להרחקתו מביתו, לניתוקו מילדיו.

אבות למען צדק.