כתב האישום פלילי ייחס לגבר 19 עבירות תקיפה סתם, 10 עבירות איומים ותקיפה אחת בנסיבות מחמירות.
חקירת משטרת נתיבות נגד הבעל התבססה בין היתר על מעין “יומן אלקטרוני” שהאישה החלה לתעד החל
משנת 2015 – הודעות אימייל ששלחה לעצמה, או במילותיה שלה – היא “אספה הוכחות”, לדבריה כדי
שישמשו להוכיח שלא התאבדה אם יקרה לה משהו.
הסיפור הזה מתחיל ב”רומן סוער” בין בחור מלח הארץ מאזור השרון, יוצא סיירת מובחרת שכיום עובד
בחברת הייטק, לבין בחורה שעברה לגור עמו.
לאחר תקופת הכרות קצרה הם נישאו בשנת 2013 למורת רוחו של אבי הבעל, ועברו להתגורר בעיר נתיבות שבה מתגוררת משפחת האישה.
במהרה הרתה האישה וילדה תאומות. לאחר שנתיים נולד לבני הזוג בן. אבל היחסים עלו על שרטון, ובשנת 2019 פתח הבעל בהליך ישוב סכסוך במטרה להתגרש.
חודשיים וחצי לאחר מכן פתחה האישה תיק שלום בית ומדור ספציפי בבית הדין הרבני בבאר שבע, והגישה
תביעות בנוגע לרכוש ולמשמורת בבית המשפט לענייני משפחה.
למחרת הודיע לה הבעל שהוא עוזב ושבכוונתו להתלונן נגדה במשטרה, אך בפועל נסע להוריו. באותו היום הגישה האישה עצמה תלונה והבעל נעצר. מיד לאחר שחרורו היא חזרה ומסרה תיעוד מטריד אודות מעשים אלימים, והאיש נעצר מחדש. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום.
בעל שהה במעצר כחודשיים וחצי, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית אצל הוריו, שנמשך שנה. באותה עת
אביו גסס ממחלת הסרטן לנגד עיניו.
אף לדיון בגירושים הגיע הבעל אזוק. בזמן ההליך הפלילי נגדו, בבית הדין נותרה תלויה ועומדת תביעת האישה לכתובתה בסך 520 אלף שקל.
ניהול ההליכים המקביל גרם לאישה לשנות גרסאות ופרטים בין שתי הערכאות – בין התיק הפלילי לבין
התיקים בבית הדין. שינויים אלה לא תרמו לאמינותה, בלשון המעטה.
לישון עם האויב:הבעל טען בבית המשפט כי הסכם הממון שנחתם בשנת 2014 היה נקודת מפנה בהתנהגות האישה, והיא הפכה קנאית ואובססיבית. “היא לא מוכנה לקבל את העובדה שהטלפון שלי יהיה נעול עם טביעת
אצבע, רוצה להסתכל על שיחות ווטסאפ, עם מי דיברתי, מתקשרת בשיחת וידאו ותראה לי מי לידך…
שלח GPS איפה אתה נמצא…”, העיד הבעל בבית המשפט.
הוא הוסיף והעיד כי אשתו בלשה אחריו וחיפשה סימנים לבגידה. באחד המקרים הגדילה לעשות והטיחה
בו שהוא בוגד בה תוך כדי שהיא מצמידה סכין לגרונו (אירוע בו האישה הודתה).עדותו של הבעל נפרסה על פני שלושה דיונים ארוכים. כשעומת מול התיעודים של האישה לאורך השנים, הוא אמר: “ואז באותו הרגע אני מבין שישנתי עם האויב במשך חמש שנים. היא בנתה לי תיק, תפרה אותו. אני מגלה פה פנטזיות וסיפורים שמעולם לא היו ולא נבראו… הלכתי ושכרתי דירה, וכשהיא הבינה
את זה היא השתמשה בחברים השוטרים שלה ותפרה לי תיק והכניסה אותי לכלא”.
מעדויות שונות בבית המשפט, לרבות חקירת האישה, העדים, ובדיקת הקלטות וסרטונים, התגלתה תמונה מדאיגה של אישה שעל פי דבריה עצמה – מחפשת כל דרך לתעד עדויות נגד בעלה. את חלקן הגדול היא המציאה כדי לשמור לעת פקודה מתוך מגמה לפגוע בבעלה. כך למשל, בסרטון שהוצג בבית המשפט נראתה האישה מתקרבת אל בעלה וצועקת: “אל תיגע בי! אתה מרביץ לי”, כשהיא זורקת לעברו כיסא, ובפועל הוא כלל לא נגע בה.
עוד יותר מכך: בניגוד לדבריה כי פחדה מבעלה, בסרטון היא נראתה נוטלת את המפתחות שלו חרף
התנגדותו וללא חשש, ובהמשך אף אוחזת במזלג ומכוונת אותו לעבר ידה. בהמשך טענה שבעלה שרט
אותה.
זאת ועוד, מחקירה נגדית לאישה על ידי סנגוריו של הבעל, עורכי הדין אורון שוורץ ויוגב נרקיס ממשרד שוורץ נרקיס ושות’, עלו סתירות רבות בעדות האישה.
השופט יואב עטר החליט לזכות את הנאשם (1 דצמבר 22). “תקצר היריעה מלפרט את מלוא ההפרכות, התמיהות, התהיות ואף הסתירות שעלו בעדות המתלוננת”, ציין השופט בהכרעת הדין, “צפייה חוזרת ונשנית בסרטונים והאזנה לקבצי השמע מעצימות את אותו רושם שהתגבש במהלך עדותה, לפיו לא אוכל לתת בגרסת המתלוננת את האמון הנדרש לשם ביסוס הרשעה מעבר לכל ספק סביר, כנדרש בהליך
פלילי…”.
אל מול חוסר האמון הקיצוני שמצא השופט בדבריה של האישה, עמדה גרסת הבעל שאותה מצא מהימנה:
“הנאשם העיד בפניי עדות ממושכת ביותר, תוך שחקירתו הנגדית נפרסה על פני שלוש ישיבות ממושכות.
ניתנה לי האפשרות להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי וזאת מעבר להתבוננות בו ובתגובותיו במהלך ההליך הממושך כולו. הנאשם הותיר רושם אמין ונותן אני אמון מלא בעדותו…”.
עזות מצח שאין לה אח ורע ההליך המקביל בבית הדין הרבני בבאר שבע, בפני הרכב דיינים שכלל את הרב אליהו אריאל אדרי (אב בית הדין), הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם הרוש, עוכב על ידי הדיינים, שהחליטו להמתין לסיום ההליך הפלילי. כשזה הסתיים בזיכוי כאמור, הדיינים החליטו את עמדת עו”ד שרון ליכט-פטרן שייצגה
את הגבר בבית הדין הרבני, ולדחות את תביעת האישה לכתובה (18 ינואר).
בהחלטת בין הדין נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלות האישה. “בשלב ראשון האישה נראתה לפניי תמימה למראה וכנועה לבעל, מה שעודד לפעול למציאת פשרה שתיטיב עמה ועם האיש בהפחת השווי הכולל. אולם מחשיפת התיק הפלילי נפתח לנו פתח רחב די הצורך לראות מבעד לבית, על ידי הקלטות והודאת האישה, תיאור מצמרר וקיצוני של אישה הגוררת את האיש למריבות, קנטרנית ומנסה בכל דרך לטפול עליו אשמות שהתגלו כאשמות שווא”, צוין בהחלטת בית הדין.
“האישה נגועה בקנאות קיצונית, שברגע הגשת
האיש בקשה להתגרש קיבלה החלטה להרוס את
חיו של האיש בכל מחיר”, הוסיפו הדיינים, “מנגד
הגישה האישה לבית הדין תביעת שלום בית בעזות
מצח שאין לה אח ורע, כשברקע הקלטות שהיא
מודיעה לו שמכאן הוא ייצא על מיטה ויהיה שלום
בית בכל מחיר, ולכל אורך חיי הנישואין תיעדה
חבלות כביכול שנעשו על ידי האיש וניהלה יומן
רישום אישי של תיעוד קר ומנוכר על כביכול חבלות
שעשה לה האיש, שבמשפט לא נמצא להם בדל
ראיה פרט לתיעוד זה שעשתה לעצמה”.
“לא ניתן להסביר את תביעת שלום הבית על רקע התלונות הרבות שהגישה האישה, ובגינן הוגשו כתבי
אישום, אלא אם נאמר שכחלק מחיסולו הפיזי, האישה החליטה לחסלו ממונית בתביעת הכתובה על סך
520,000 שקל ובזה להשלים מהלך מפואר של השפלת האיש ולקיחת כספו”, סיכמו הדיינים”
עורכי הדין שוורץ ונרקיס מסרו בתגובה לזיכוי: “העניין המטריד בפרשה זו, הוא הקלות הבלתי נסבלת
שבה ניתן היה להפליל אדם, תוך שהרשויות מתעלמות לאורך הדרך מסימני האזהרה שאופפות את
התלונות. ניצול לרעה של הבהלה המוצדקת סביב אלימות כנגד נשים, הוא עניין חמור אשר לצערנו לא
מקבל ביטוי הולם בהעמדה לדין של מוסרי ומוסרות תלונות שווא”.
בשיחה של אתר “פוסטה” עם הבעל שזוכה, הוא סיפר כי עבר “גיהנום של ממש”. כך למשל לדבריו, בעת מעצרו הוא הוכנס לבידוד מחשש שיתאבד, למרות שהדבר לא עלה בדעתו. “מעבר לנזקים שנגרמו לי כתוצאה מהמעצר וניהול ההליך הפלילי המיותר במשך שלוש שנים תוך השחרת והריסת שמי הטוב, הכאב הגדול הוא שאבי שראה את השפלתי לא זכה לראות אותי מזוכה בבית המשפט, מאחר שנפטר טרם עת מסרטן. זה קשה מנשוא”.
הכותבת, עו”ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר “פוסטה”
קרדיט: פורסם באתר פוסטה.
אבות למען צדק: פעם נוספת אנחנו נחשפים לקלות הבלתי נסבלת של עלילת שווא,תלונת שווא זדונית של אישה אלימה כנגד בעלה והרשויות, קרי בתי המשפט והפרקליטות כולל המשטרה אינם פועלים להגיש נגדה כתב אישום שישים סוף ותופעה.